תוספתא כפשוטה על ביצה ב:יד
תוספתא כפשוטה על ביצה · Tosefta Kifshutah on Beitzah 2:14
Open in the reader →153. של בית רבן גמליאל היו מכניסין את המוגמר במגופה. וכ"ה בירושלמי הנ"ל. ובמשנתנו הנ"ל: ומניחין את המוגמר (פירש"י: "לבונה על גבי גחלים", גומרין) ביום טוב וכו', וחכמים אוסרין. ופירשו בבבלי כתובות ז' א' שלא התירו אלא דבר השוה לכל נפש, ומוגמר אינו אלא למפונקים, או למי שריחו רע (רש"י במשנתנו). ובבבלי כ"ב ב' הנ"ל: ואין מניחין את המוגמר ביום טוב ושל בית רבן גמליאל מניחין. ועיין בדברי רב אסי שם. ולפי גירסת התוספתא והירושלמי ברור שהכוונה להריח, וכן הסיקו בבבלי שם.
254-55. ולא ראיתים שהם מכניסין את המוגמר במגופה. ובירושלמי הנ"ל: ולא היו מכניסים את המגמר במגופא. ובבבלי הנ"ל: ולא היו מניחין את המוגמר ביום טוב, ועיין דק"ס שם.
355. אלא ערדסקאות מעשנין וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע: פרטסקאות, ובכי"ל: אפרטקסאות, ובירושלמי: פרדיסקיס. וחילופים הללו במלה זו מצויים מאד במקורות, עיין במלונו של קרויס למלים שאולות מלשון יון ורומי, ערך פרדסקיא, עמ' 479 ואילך. ובהוספות לעף (שם, עמ' 480) שער שהכוונה למלה היונית πυργίσκος. כלומר, ארגז, תיבה, מגירה, וכן בסורית: פרדיסקא, פרדסקא, פורדיסקא, עיין במלונו של ברוקלמן, עמ' 594. ועיי"ש בפקפוקיו של לעף. ואין ספק בעיני שהוא הפירוש הנכון. וכן מצאתי בלקסיקון של Servius Grammaticus ב־Corpus של Goetz ח"ב, עמ' 525, שו' 24: pyrdiscos ,Armarium, והוא הפרדיסקיס שלנו. ובבבלי הנ"ל: אלא מביאין ערדסקאות של ברזל ומעשנין אותן מערב יום טוב ופוקקין נקביהן מערב יום טוב וכו'.