תוספתא כפשוטה על ביצה ב:טז

162-63. של בית רבן גמליאל היו שוחקין הפלפלין ברחים שלהן. במשנתנו פ"ב מ"ח ובעדיות ספ"ג שנו אותה בין שלשת הדברים שר"א בן עזריה מתיר וחכמים אוסרין. אבל גם בירושלמי פ"ב ה"י, ס"א ע"ד, פ"א ה"י, ס' ע"ד, שבת פ"ז ה"ב, י' ע"ב, כלפנינו. ועיין מ"ש להלן ד"ה אמ' לו. וכל הברייתא שלנו נשנית בירושלמי למשנה ט', כלומר: הרחים של פלפלין טמאה משום שלשה כלים וכו'. וכנראה, שפירשוה "ברחים שלהן", שלא היו כרחים הרגילים של שלשה כלים. ולפיכך אמרו בפ"א שם ובשבת פ"ז הנ"ל שאף לבית רבן גמליאל לא הותרה טחינה כדרכה. וחכמים אוסרים, משום עובדין דחול, עיין בתוספות י"ד א' ד"ה איכא בינייהו, ברשב"א שם ד"ה ירושלמי ועוד. ובעבוה"ק להרשב"א ש"א סי' ז', ל"ח ע"ב: אין שוחקין את הפלפלין ברחים שלהן, שזו טחינה גמורה 42 מפני שטחינה (אעפ"י שהיא צורך אוכל נפש) נתמעטה בפירוש מן הפסוק, עיין מכילתא דרשב"י, ריש עמ' 21, וירושלמי שבת פ"ז ה"ב, י' ע"ב, וכאן פ"א ה"י, ס' ע"ד, ומ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 143, ומ"ש הרמ"מ כשר בתו"ש בא י"ב, חי"א, עמ' 150, הע' ש"ס. ועיין מ"ש להלן רפ"ג. היא להם. ובבית הבחירה למאירי, עמ' 78: שאין שוחקין את הפלפלין בריחים שלהם, מפני שהוא טוחן, ואעפ"י שאין בה טחינה כדרכה, מכל מקום טחינה גמורה היא.

263-64. אמ' ר' לעזר בי ר' צדוק פעם אחת היה אבא מיסב לפני רבן גמליאל וכו'. בכי"ע: נכנס אבא להסב בבית רבן גמליאל וכו'. ובכי"ל: היה אבא מיסב בבית רבן גמליאל וכו'. וכן מעתיקים בשם התוספתא בבית הבחירה למאירי, עמ' 78, וביוחסין השלם ª26. ובירושלמי פ"ב ה"י, ס"א ע"ד: פעם אחת אכל אבא אצל רבן גמליאל וכו'.

364. והביאו לפניו אנגרון ואכסגרון וכו'. וכ"ה בבית הבחירה הנ"ל. וכן ברש"י שבועות כ"ג רע"א: כדתני' בתוספת' דביצה הביאו לפניו אניגרון ואכסיגרון ועליהן פלפלין שחוקות. ובירושלמי וביוחסין השלם הנ"ל חסרה המלה ואכסגרון. ובד בטעות: ואפסנרו'. ועיין מ"ש עליהם לעיל ח"א, עמ' 458 ואילך.

465. אמ' לו אל תחוש להן וכו'. ומכאן משמע שר"א בר' צדוק חולק על הת"ק וסובר שמעולם לא התיר רבן גמליאל לשחוק פלפלין ברחים, כשם שהוא חולק לעיל גם על ההיתר שלו בכיבוד ובגימור. אלא ששם דחו חכמים את דבריו, וכאן לא מצאנו תשובה לדבריו. ואפשר שמסדר המשנה קבל כאן את עדותו, ולפיכך לא שנאוה בשם רבן גמליאל.

565-66. מערב יום טוב הן שחוקות. וכ"ה בבית הבחירה, ביוחסין השלם ובירושלמי הנ"ל. ובשו"ת מהר"מ הוצ' הרנ"נ רבינוביץ סי' קע"ד (הוצ' רי"ז כהנא סי' קכ"ד, עמ' קכ"א): שבתלמוד ירוש' ובתו' אוסר לשחוק פלפלין ביו"ט, שלא תאמר שמא אותה משנה מיירי בשבת ולא ביו"ט. ואע"ג דפרתו יוצאת ברצועה שבין קרניה וכו' מיירי בשבת, מיהו גבי שחיקת פלפלין דאסרו, אפילו ביו"ט, דהא בתלמוד ירושלמי ובתוספתא אוסר בפי' ביו"ט. ועיין גם בירושלמי פ"א ה"י, ס' ע"ד, ושבת פ"ז ה"ב, י' ע"ב. ובכי"מ של משנת עדיות ספ"ג מפורש: וטוחני' את הפלפלי' בי"ט וכו'. וכן במאירי שם, עמ' 198: ששוחקין את הפלפל בריחים שלהן ביום טוב . ועלה נאמר ברישא: וחכמים אוסרין.