תוספתא כפשוטה על ביצה ג:יז

159-60. אין יוצאין בכסא אחד האנשים ואחד הנשים. וכן בירושלמי פ"א ה"ו, ס' ע"ג: לא כן תני אין יוצאין בכסא אחד אנשים ואחד נשים. ובבבלי כ"ה ב' הסדר בברייתא הוא אחר. עיין מ"ש להלן.

260. ולא סומה במקלו ולא רועה בתרמילו. בבבלי הנ"ל: ת"ר אין הסומא יוצא במקלו ולא הרועה בתרמילו ואין יוצאין בכסא, אחד האיש ואחד האשה. ובפי' ר' ישעיה הראשון שם מפרש: שלא יעשו כעובדין דחול. ועיין להלן. ובירושלמי פ"ד ה"ה, ס"ב ע"ד: תני לא יצא סומא במקלו ולא רועה בתרמילו. ור' שמעון מתיר. וכן היה ר"ש אומר הואיל והוא מותר בדבר אחד יהא מותר בכל הדברים. והואיל והברייתא שלנו ודברי ר"ש נסמכו למשנתנו פ"ד מ"ה: ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביום טוב, הרי מסתבר שר' שמעון חולק על משנתנו, והולך לשיטתו דלית ליה מוקצה, והפירוש הפשוט בירושלמי שהואיל וסומא מותר לצאת במקלו ורועה בתרמילו מותר לו לרועה גם להנהיג את הבהמה ביו"ט, כמו שרצו לומר בבבלי ל"ג א', אלא שדחו שם: בהא אפילו ר' שמעון מודה משום דמחזי כמאן דאזיל לחנגא, ועיי"ש בפירש"י. אבל בר"מ פ"ה מה' יו"ט ה"ג: אין מנהיגין את הבהמה במקל, ואין הסומא יוצא במקלו, ולא הרועה בתרמילו, ואין יוצאין בכסא אחד האיש ואחד האשה שלא יעשו כדרך שהוא עושה בחול, ולפ"ז אף כמאן דאזיל לחינגא, פירושו משום עובדין דחול. ומכאן שכולם מטעם אחד אסורין, והמתיר מתיר בכולן. ועיין מ"ש להלן.

360-61. ר' לעזר בי ר' שמעון או' אף אין מנהיגין את הבהמה במקל ביום טוב. וכ"ה בד (אלא ששם בטעות: רבי אליעזר ברבי ישמעאל). ובכי"ע ובכי"ל: ר' שמעון אומ' מנהיגין את הבהמה במקל וכו'. ובקג"נ: ר' אלעזר בר' שמע' או' מנהיגין את וכו'. וכן בבבלי ל"ג א': ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביו"ט. ור' אלעזר בר' שמעון מתיר. וע"פ ברייתא זו נוספו דברי ר' אלעזר בר' שמעון במשנתנו, ואינם ברוב הנוסחאות, עיין מ"ש מהרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, סוף עמ' 960. ונראה שלפנינו המלה "אין" היא כפילות של המלה "אף", וצ"ל: אף מנהיגין את הבהמה וכו', כלומר, ומכל שכן שמותר לסומא לצאת במקלו וכו', עיין מ"ש לעיל ד"ה ולא סומה. ועיין מ"ש מהרי"ן אפשטין הנ"ל, עמ' 961, ושרא ליה מריה שהגיה בחוזק יד את כל הנוסח בבבלי נגד כתה"י והראשונים, ואין בו צורך כלל.