תוספתא כפשוטה על ביצה ג:כ

168-69. מסיקין ואופין בפורני ומחמין חמין באנטיכי. בבלי ל"ד א'. ופירש"י: פורני הן תנורים שלנו הגדולים ופיהם בצדם, ולא חיישינן לטרחא אם יש לו אוכלין הרבה, דלא סגי ליה בתנור. ובעבוה"ק להרשב"א בית מועד ש"ב סי' ו', מ"ב רע"א: אופין בפורני גדולה 54 פורנה (וכן בסורית) צורה שמית של φοῦρνος furnus, ועיין בהוספות לעף למלונו של קרויס למלים שאולות, עמ' 434. אם יש לו אורחין מרובין, וכן מחמין חמין ביורה גדולה, 55 אנטיכי, כלומר χαλακία] ἀντιόχεια], יורות הבאות מאנטוכיא. ואין חוששין שמא יאמרו לחול הוא עושה. ובר"ח: פירוש אנטיכי, כדתנן אנטיכי אע"ג שגרופה אין שותין ממנה (שבת פ"ג מ"ד), והני מילי בשבת, אבל ביום טוב מותר. ולכאורה דבריו תמוהים, והרי האיסור בשבת הוא משום מבשל, ופשיטא שביום טוב מותר לבשל. אבל בתוספ' רי"ד שבת מ"א א' הביא בשם רבינו גרשם שמשנתנו שם מדברת בנתינת מים בשבת לתוך המולייר והאנטיכי, וכתב: ומאי דהוה קשיא לי שזה הדין הוא שנוי לפנינו (כלומר, במשנה שם) מיחם שפינהו כו', נ"ל לתרץ דאמת ודאי שזה הדין הוא שנוי לקמן, אלא שבא התנא לאסור האנטיכי שלא ישימו בו מים בשבת כלל, מפני נחשתה שמא יבואו להתחמם כל צורכן וכו'. ובזה יש גם חשש של צירוף, 56 עיין בבלי שם מ"א ב' ומ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 85. אלא שתפסו את העיקר, כלומר בישול, שמתכוין לו, ומים שאין בהם שיעור צירוף. ולפיכך אמר רבינו שביו"ט מותר, ואין חוששין שהוא מחמם בו, ומפנהו, ושוב מחמם בו. ובס' המכתם, עמ' 251: ומחמין חמין באנטיכי, שהוא כלי של נחושת, ואין חוששין לו משום צירוף, ועיי"ש בהערות הרב סופר. וכן בבית הבחירה למאירי, עמ' 204: וכן מחמין חמין באנטיכי, והיא יורה גדולה של נחשת, ויש טורח גדול בכך, ואעפ"כ הואיל ודרכו בכך מותר, ואין חוששין לצירוף . והרכיב כאן שני פירושין, ועיין בב"י טאו"ח ריש סי' תק"ז.

269-70. ואין מסיקין את הפורנה לאפות בה כתחלה. בבבלי הנ"ל: ואין אופין בפורני חדשה שמא תפחת. ופירש"י: שמא תפחת ע"י שחדשה היא, ונמצא טורח שלא לצורך. ובר"מ פ"ג מה' יו"ט ה"י: שמא תפחת ותפסיד הלחם, וימנע משמחת יום טוב. ועיין ב"ח טאו"ח ריש סי' תק"ז. ועיין בתוספ' ל"ד א' ד"ה ואין אופין.