תוספתא כפשוטה על ביצה ד:א
תוספתא כפשוטה על ביצה · Tosefta Kifshutah on Beitzah 4:1
Open in the reader →11-2. האוכל תאנים מערב יום טוב והותיר והעלן לראש הגג לעשותן גרוגרות לא יאכל מהן ביום טוב לפי שאינן מן המוכן. האוכל ענבים וכו'. בבלי שבת מ"ה א' (כסדר שלנו) וכאן כ"ו ב' בשינוי סדר (ענבים לפני תאנים). וגרסו שם: לא יאכל מהן עד שיזמין מבעוד יום. וכן אתה מוצא באפרסקין ובחבושין ובשאר כל מיני פירות, ואף לא הזכירו שם "מערב יום טוב". והעמידוה בבבלי שבת שם כר' יהודה, אבל לר"ש אין מוקצה אלא גרוגרות וצימוקין בלבד. וכ"ה במכילתין מ' סע"א, ובירושלמי פ"ד ה"א, ס"ב ע"ב, ונתנו שם טעם, מפני שהן מסריחות בנתים. ובתוספתא כאן לא נזכרו שאר פירות, והברייתא שלנו היא כר"ש, ולפי פשוטה פירושה שלא יאכל מהן ביום טוב, אעפ"י שעדיין לא נתקלקלו כלל, מפני שדחאן בידים, כשיטת הירושלמי בשבת פ"ג ה"ו, ו' ע"ב, בחטים בזריעה שאסורין לר' שמעון, משום דאקציה בידים, ושלא כשיטת הבבלי שם מ"ה א' (לר' יוחנן). ומה שאמרו בתוספתא כאן: האוכל וכו' מערב יום טוב וכו' פירושו בערב יום טוב ממש, ובכגון דא בוודאי מסתבר שתועיל הזמנה, שהתאנים והענבים אינן מתקלקלות בכמה שעות, ומכל שכן שאינן מתיבשות ונעשות גרוגרות וצימוקים למחרתו שנוכל לפרש שהשאלה היא אם נתייבשו ונעשו ראויות לאכילה למחר. אבל בבבלי לא גרסו כאן "מערב יום טוב" ופירשוה שאכל מהן והותיר והעלן לראש הגג כמה ימים לפני יו"ט, ולפיכך שאלו בסוגיין כ"ו ב': אי דחזו למה לי הזמנה, ואי דלא הזו כי אזמין להו מאי הוי וכו', עיי"ש שהעמידוה בדאחזו ולא אחזו. ומכאן ברור שהכוונה שם באכילת ענבים וגרוגרות שכבר נתייבשו. ונדחקו לפרש כן מפני ששנו בברייתא שלנו אף שאר פירות, ופירש"י (בשבת מ"ה סע"א): ואע"ג דהני חזי כל שעתא, ואפי' נשתההו לא נתקלקלו, מיהו הואיל ואקצינהו אסירי, ועיין בתוספות שם ד"ה וכן. ואם בכולן הכוונה בשלא נתקלקלו עדיין מאי "וכן אתה אומר באפרסקין וכו'", אלא שבוודאי יש כאן שתי הלכות. ועיין במיוחס להריטב"א שם מ"ה סע"א. וצ"ע. אבל בתוספתא שלא נזכרו שאר פירות, ומדברים בהעלן לראש הגג בערב יום טוב ממש, בוודאי הכוונה שאינו אוכל מהן, אף שלא נתקלקלו כלל, וכשיטת הירושלמי בחיטין בזריעה לר' שמעון, כמו שהבאנו לעיל.