תוספתא כפשוטה על ביצה ד:ב
תוספתא כפשוטה על ביצה · Tosefta Kifshutah on Beitzah 4:2
Open in the reader →14. סוכי תאינה ובהן תאנים מכבדות ובהן תמרים וכו'. כלומר, ענפי תאינה שנשארו תאנים עליהם, וכפות תמרים וכו'. וכס"ז לעיל מעשרות פ"ג ה"ה, ועיין מ"ש על "מכבדות" לעיל ח"א, סוף עמ' 151. וכל הברייתא בירושלמי פ"ד ה"ב, ס"ב ע"ג, ובשם הירושלמי והתוספתא בראבי"ה ח"ב סי' תשע"ד, עמ' 475 (עיין להלן), והובאה בב"י טאו"ח סוף סי' תקי"ח.
25-6. הכניסן לעצים אין אוכל מהן ביום טוב, למאכל בהמה אוכל מהן ביום טוב. בכי"ו בטעות: למאכל בהמה אין אוכל וכו', וכגירסא שהעתקנו כ"ה בד, בכי"ע, בבי"ל ובקג"נ (ובשניהם: שכינסן לעצים). ופירשו המפרשים שהברייתא שלנו אינה כר' שמעון, שהרי הוא חולק על החכמים שסוברים שלא ניתנו עצים אלא להסקה, כמו שאמרו בבבלי ל"ג א'. אבל כבר ראינו שהרישא כר' שמעון, ואף הבבא שלהלן היא כר' שמעון. ור' שמעון לא חלק על החכמים אלא אם מותר לסמוך את הדלת ואת הקדרה בבקעת, משום שהוא סובר שעצים לא הוקצו להסקה גרידא אלא לכל דבר שהעץ יכול לשמש לו, אבל בוודאי ובוודאי שאין עצים מוכנים לאכילה, ובעצים ממש אפילו הכנה לאכילה לא תועיל, עיין רש"י כ"ו ב' ד"ה ואי דלא אחזו. ואם כינסן לעצים דחה אותם בידים, ואף ר' שמעון מודה שהם אסורים. ועיין לעיל שבת פי"ד, שו' 41–42 ואילך. ובראבי"ה ח"ב, עמ' 475, הנ"ל: "ירושלמי (הנ"ל) בשאין עליה תורת כלי אבל יש עליה תורת כלי, אפילו נשברה מערב יום טוב אסור. תני סוכות תאנים ובהם תאנים, סוכות רמונים ובהם רמונים, 1 ארבע מלים האחרונות לא נזכרו בשום נוסח לא בירושלמי (לרבות גם שרי"ר, עמ' 304) ולא בתוספתא. מכבדות תמרים ובהם תמרים, שהכניסו לאוכלם אוכל מהם ביום טוב, והכי נמי תניא בתוספתא. ומסיים הכניסו לעצים אין אוכל מהן ביום טוב. והוא הדין דאין תולש דק דק ושורף, דדמי לבוקיע סולתי שהוא דק, 2 עיין מ"ש לעיל פ"ג, שו' 52–53, ד"ה לא יתן. ואם הכניסו לאוכלין שרי לתלוש ולשרוף, דמתוך שהותר לתלוש ולאכול הותר נמי להבעיר". ופירש רבינו שמתוך סוגיית הירושלמי משמע שהביא את הברייתא אף לעניין היסק ביו"ט (דאם לא כן מאי שיאטיה לשם), ואם הכניסן לעצים, לא יתלוש מהן ויבעיר, משום שדינו כאילו מדקדק את העץ לדקיקים, והפרי הוא כעץ גמור. ובירושלמי בכל הנוסחאות, לרבות גם שרי"ר, עמ' 304, וראבי"ה הנ"ל, לא נזכר מאכל בהמה, אלא "שהכניסן לאוכלין". ושמא הכוונה למאכל אדם דווקא, וההלכה שמוכן לכלבים מוכן לאדם (בבלי ו' ב') לא הובאה בירושלמי. אבל אפשר שגרסו שהכניסן לאוכלין משום שאין אדם מאכיל לבהמתו ענבים ותאנים, ולפנינו הפירוש הוא שהכניס את הסוכות הרכות למאכל בהמה, ומ"מ יכול אף בעצמו לאכול את הפירות, משום שלא הכניסן לעצים, עיין בתוספות שבת קכ"ח א' ד"ה הכניסן.