תוספתא כפשוטה על ברכות ג:א

11. תורה קבע וכו'. וכ"ה בד ובפי' הר"ח מכת"י (תחכמוני של לוין ח"א עמ' 40), ובסה"מ להר"מ מ"ע י' (וממנו במגדל עוז ריש ה' תפילה). וכן בתוספ' ר' יהודה (נ"ג ב'): ובפרק המתחיל כשם שנתנה תורה קבע לק"ש כך וכו'. וכ"ה בשו"ת הרשב"ש סי' קע"ד. ובס' יחוסי תו"א, ערך הלל בריה דר' שמואל (סוף עמ' י"ד): בתוספתא דברכות בס"פ כשם שנתנה התורה זמן לק"ש, ועיי"ש סוף ערך ר' ברונא (ב'), עמ' 25. וכ"ה בר"ח הנ"ל בכ"י לונדון, עיין אוה"ג, עמ' 30. ואין לגירסת כי"ע שום סמך. וכתב בסה"מ להר"מ הנ"ל: ושם (כלומר בברכות כ"א א') התבאר דק"ש דאורייתא, ולשון התוספתא כשם שנתנה תורה קבע וכו', כלומר שזמני התפלה אינם מן התורה וכו'. ועיין בח"ד. ועיין בס' זהר הרקיע להרשב"ץ עשין אות י"ב, והעתיק מסה"מ להר"מ.

2לתפילה. כלומר, נתנו חכמים קבע לתפילה, וכן מפורש בד. ובר"ח ובסה"מ וברשב"ש הנ"ל כגי' כי"ע: זמן לתפילה. ופירושה כשם שהתורה נתנה קבע לק"ש (בשכבך ובקומך) כך נתנו חכמים קבע, זמן קבוע, לתפילה, ולא יתפלל אדם בכל שעה שירצה.

32. תפלת השחר וכו'. בבבלי מביא מברייתא זו ראייה לריב"ל שהתפילות כנגד תמידין תקנום. ועיין ירושלמי פ"ד ה"א, ז' ע"ב, ובסמ"ג עשין י"ט, ק' ע"ג, ובגליון שם.

43. שעות. ההוספה שבד אינה מגוף התוספתא אלא ע"פ הבבלי, ואיננה אף בר"ח הנ"ל. ועיין להלן.

54. הערב. כלומר, שחיטתו וזריקתו עד הערב, והיינו עד שקיעת החמה, כפי' הגאונים (אוה"ג, הפירושים, עמ' 35) והר"מ (בפיה"מ ובחיבורו פ"ג מה' תפילה סה"ד). ועיין בפירושים להרל"ג ח"ג עמ' 51 ואילך ובהערות לס' העתים, עמ' 7 הע' כ"ה.

6עד פלג וכו'. עיין ההוספה בד, ואינה גם בכי"ע ובתוספתא כ"י פ"מ (עיין במה"פ פ"ד ה"א ד"ה לא), ובר"ח הנ"ל, והכל נוסף ע"פ הבבלי. ועיין בשו"ת הרמ"ע מפאנו סי' כ"ב. ואין ספק שעלינו לקבל את פירושי הראשונים (ודלא כמה"פ) שעיקר המחלוקת בין החכמים ור' יהודה הוא בזמן הקרבת התמיד, וזמני התפלה אינם אלא תולדה של מחלוקת זו, עיין רא"ה עמ' ס"ד.

75. חסר רביע. פירש בר"ח (אוה"ג עמ' 31) שר' יהודה משוה תמיד של בין הערבים לתמיד של שחר, וכשם שנתנו לתמיד של שחר ד' שעות ועוד (שהיה נשחט קודם הנץ, עיי"ש) כן נתנו לתמיד של בין הערבים (שזמנו מתחיל משש שעות ומחצה). ובס' ההשלמה (עמ' 21) פירש שנתנו ד' שעות לכל אחד מהם, אלא שהוסיפו רבע שעה לתמיד של בין הערבים מפני שני גזרי עצים.