תוספתא כפשוטה על ברכות ג:ב
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 3:2
Open in the reader →16. קבע. בהוס' ב' לפסיקתא רבתי (הוצ' רמא"ש קצ"ה ע"ב): ילמדנו רבינו תפלת הערב עד היכן היא. כך שנו רבותינו תפלת הערב אין לה קבע, אלא כל שעה שאדם מבקש להתפלל יתפלל. ועיין דב"ר ריש נצבים (בהוצ' שלי עמ' 114). ועיין בדברי ר' תנחומא בירושלמי פ"ד ה"א, ז' ע"ב ובב"ר פס"ח-ט', עמ' 780. אבל בבבלי (כ"ז ב') דייקו מלשון זו שעצם התפלה תלויה ברצונו, ותפילת ערבית רשות, עיין בפי' תלמידי ר"י על הרי"ף בסוגיין ובשו"ת הרשב"א ח"א סי' רס"ט.
2נעילת שערים. בח"ד פי' לנכון עם נעילת שערי היכל, דהיינו מבעוד יום, כמו שנוכיח להלן. ועיין בירושלמי בסוגיין פ"ד ה"א ובמקבילה בתענית פ"ד ה"א, ס"ז ע"ג.
36-7. אמ' ר' לעזר בר' יוסי אבה וכו'. בבא זו נשמטה בכי"ע, אבל ישנה אף בר"ח הנ"ל (אוה"ג, עמ' 30).
47. אבה היה וכו'. וכן מפורש בירושלמי הנ"ל (ב"ר פ"י-ט', עמ' 84, פסי"ר פכ"ג הוצ' רמא"ש, קט"ז ע"א) שר' ישמעאל בר' יוסי העיד על אביו שהתפלל תפלת ע"ש ומו"ש מבעוד יום. ועיין בבלי כ"ז ב'. וכבר פירשו הגאונים 1 אוה"ג, הפירושים, עמ' 37, רי"ץ גיאת ה' הבדלה, עמ' י"ט, ס' העתים סי' כ"ו, עמ' 37, ראב"ן סי' קע"א ועוד. שכל החכמים שהעידו עליהם שהתפללו של שבת בערב שבת ושל מוצאי שבת בשבת, התפללו תפלת ערבית בכל יום מפלג המנחה ולמעלה, מפני שהם סוברים כר' יהודה לעיל, ומשנגמר זמן מנחה מתחיל זמנה של ערבית. ולפ"ז זמן נעילת שערים הוא בערך כשעה לפני השקיעה. 2 עיין מ"ש בזה הרל"ג בפירושים ח"ג, עמ' 75 ואילך, ואעפ"י שבירושלמי בסוגיין משמע שתפלת מעריב מבעוד יום תלויה במחלוקת של ר"ג ור' יהושע אם תפלת ערבית חובה או רשות, מ"מ ברור משני התלמודים שר' יוסי היה מתפלל ערבית מבעוד יום. ופי' בעל ח"ד לעיל שנעילת שערים פירושו נעילת שערי היכל מוכרח.