תוספתא כפשוטה על ברכות ג:י

147. כל שאין בו וכו'. כל הברייתא ברי"ף שבת פ"ב, סי' שי"ד (=מרדכי שם סי' תס"ו, הוצ' ראם ט"ו ע"א). ועיין תוספ' שבת כ"ד א' סד"ה דתני, ראב"ן סי' קפ"ו, ראבי"ה ח"ב סי' תקס"ג עמ' 284, מנהיג ה' ברכות סי' נ"ז, י"ז ע"א, עיטור סוף ה' מגילה הוצ' רמא"י קי"ד ע"ב (למברג מ"ז ע"א), רשב"א ברכות ל"ג א' סד"ה אלא, שבת כ"ד א' ד"ה ימים, רא"ש ברכות פ"ג סי' י"ח ושבת פ"ב סי' ט"ו, תוספ' הרא"ש כאן כ"א ב' סד"ה עד (י"ד ע"ד), רבינו ירוחם, אדם, נ"י סח"א, שבה"ל השלם עניין ר"ח סי' קע"א עמ' 136, ועניין חנוכה סי' קפ"ז ע"ג ע"א (ועיי"ש בהערה), ליקוטי אמרכל בחמשה קונטריסים של קורוניל כ"ה ע"א, אבודרהם ס' תפלות של חול (ד"ו שכ"ו, מ"א ע"ד), מנוה"מ ח"ב, הוצ' ענעלאו, עמ' 142. ובתוספ' ר' יהודה (כ"א ב' סד"ה כתוב, י"ב ע"ד): ובתוספתא דברכות היה אומר רבינו יעקב כי יש סמך למנהג שלנו (כלומר, שאנו מתפללים שבע במוסף של ר"ח וחולו של מועד) דקתני כל שאין בו מוסף, כגון חנוכה ופורים, ערבית שחרית ומנחה מתפלל י"ח ואומר מעין המאורע, ואם לא אמר אין מחזירין אותו. ימים שיש בהם מוסף, כגון ר"ח וחול המועד, שחרית ערבית ומנחה מתפלל י"ח, ואומר מעין המאורע בעבודה, ואם לא אמר מחזירין אותו. ובמוסף מתפלל שבע ואומר קדושת היום באמצע, וזהו סמך למנהגנו. ויש ספר תוספתא שברייתא זאת כתובה בערבוביא, אבל כן היא כמו שכתבתיה. כגון חנוכה וכו', ברי"ף הנ"ל: כגון תעניות ומעמדות חנוכה וכו'. ורבינו הוסיף מעצמו "תעניות ומעמדות" ע"פ הבבלי שבת, ואינו בשום נוסח התוספתא בכי"י ובראשונים הנ"ל המעתיקים אותה, ואינו גם בירושלמי פ"ז.

248. בשחרית. וכ"ה בכי"ע. ובד וכן ברי"ף ובכמה מן הראשונים הנ"ל: ערבית שחרית וכו'. וגירסתנו, כנראה, נכונה, ולא הזכירה ערבית אגב סיפא, עיין מ"ש להלן לשו' 50.

3תפלה קצרה. שבוש ברור, וגם בכ"י יש עליהם סימן מחיקה, ואינו בשום נוסח.

4מעין המורע. כאן הוא המקום היחיד בכת"י שלנו שנזכר בעניינינו "מעין המאורע", ולא קדושת היום, וכן נכון, שהרי בחנוכה ובפורים אין קרבן מוסף ואין כאן קדושת היום, עיין מ"ש לעיל לשו' 43 ד"ה יש בהן קדושת היום. 33 ועיין במס' סופרים פ"כ ה"ה, עמ' 345, ואינו עניין לכאן, אלא לקדושה ממש שבש"ע, עיין מ"ש הרל"ג בגנזי שכטר ח"ב עמ' 524 ואילך, גיאוניקא ח"ב עמ' 48. ואין להגיה אותה ע"פ התוספתא שלנו, עיין מ"ש ר"מ היגער במבואו שם עמ' 33. ובד: מעין המאורע בהודא' . "בהודא'" אינה בכי"ע, בראשונים ובירושלמי. והוסיפוה הסופרים בד ע"פ ההלכה (עיין שבת כ"ד א' ובירושלמי כאן פ"ד ה"ג, ח' ע"א; תענית פ"ב ה"ב, ס"ה ע"ג. ועיין מ"ש הרל"ג בפירושים ה"ג עמ' 312 דברים נכונים, אלא שלא הזכיר גי' ד כאן).

549. אין מחזירין וכו'. וכ"ה בכי"ע ובראשונים ובירושלמי. אבל בד: מחזירין אותו. וכן בסדור רב סעדיה עמ' כ"ג: ומי ששכח להזכיר וכו' וחנוכה ופורים במודים וכו' אם כבר גמר את תפלתו ונתן שלום חוזר. ועיין ראבי"ה ח"ב סי' תקס"ג עמ' 284 הנ"ל ובסדור רב סעדיה עמ' ק"ד.

650. בשחרית ובמנחה וכו'. וכן בד וברי"ף הנ"ל לא נזכרה ערבית. ויפה העיר בח"ד שלא הזכירו כאן ערבית, מפני שמסיים אח"כ: אם לא אמ' מחזירין אותו, והרי בערבית של ר"ח אין מחזירין אותו (בבלי ספ"ד, ל' ב'). אבל בתוספ' כאן כ"א ב', בתוספ' ר' יהודה בפיסקי הרא"ש ובתוספותיו הנ"ל, בסמ"ג עשין י"ט ק"א ע"א, במרדכי כאן פ"ג סי' ס"ו העתיקו בשם התוספתא: ערבית וכו', ואינה אלא אשגרה מן הבבלי שבת (כ"ד א'). ועיין במאירי ובחי' המיוחסים להר"ן בשבת שם ומ"ש להלן בהי"א ד"ה בשחרית.

7קדושת היום וכו'. וכ"ה בד, ברי"ף וברא"ש שבת פ"ב סי' ט"ו. אבל בתוספ', בתוספ' ר"י, בפיסקי הרא"ש ובתוספותיו שם, במרדכי ובסמ"ג הנ"ל, וכן בעיטור סוף ה' מגילה הנ"ל העתיקו גם מכאן: ואומר מעין המאורע, וכ"ה בבבלי שבת ובירושלמי פ"ז י"א ע"ג. וכבר הוכחנו לעיל בה"ח שהעיקר כגירסתינו.

851. ר' ליעזר או' וכו'. עיין להלן בהי"א ומש"ש. והראשונים הנ"ל לא העתיקו את דבריו, וקיצרו מפני שאין הלכה כמותו. וברא"ה ובשטמ"ק ביצה י"ז א': "ר"א אומר בהודאה. פי' דקסבר אף בחול אומרה שם, כמו על הנסים". וכאן מפורש כדבריהם.

9מתפלל שבע. בתוספ' ברכות, בתוספ' ר' יהודה, בפי' הרא"ש ועוד הנ"ל, וכן בראבי"ה ח"א סי' ס"ז עמ' 43 ובהגה"מ פ"ב מה' תפילה ה"י אות ה' הוכיחו מכאן שגם בר"ח ובחוה"מ מתפללין במוסף שבע (ולא שמונה עשרה). ועיין מ"ש הרל"ג בפירושים ח"ג עמ' 439. וכבר העתקנו לעיל מתוספות ר' יהודה שהוסיף: ויש ספר תוספתא שברייתא זאת כתובה בערבוביא וכו'. ובכל הנוסחאות שלנו הוא (בערך) כמו שהעתיק ר' יהודה שירליאון, חוץ מגי' ד שכתוב בה ברישא: מחזירין אותו (במקום: אין מחזירין) וההשמטה של הסיפא בכי"ע.