תוספתא כפשוטה על ברכות ג:כ
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 3:20
Open in the reader →181. עובר וכו'. כלומר, עובר מפני החמור, ועוקר ממקום תפלתו. ובירושלמי: הרי זה מעביר מפני החמור וכו'. ועיין בבלי ל"ב ב' ובדק"ס שם.
2פני קדר. צ"ל: פני קרר , כלומר, מנהיג הקרון, וכן מפורש בירושלמי הנ"ל: ומפני הקרון ועיין גם בבלי הנ"ל. ועיין מ"ש בתס"ר ח"א עמ' 212, ח"ג עמ' 73.
3עולה וכו'. בבבלי הנ"ל בכתי"י וראשונים (עיין דק"ס 174 הע' מ'): לא יהא מפסיק ועולה . ולפנינו המלה "עולה" מיותרת (ואיננה בד ובכי"ע) ובאה באשגרה ממשנת מו"ק פ"ג מ"ה: שבת עולה ואינה מפסקת.
482. אמרו וכו'. במקורות א"י שציינו הספור מתאים בעיקרו לתוספתא. אבל בבבלי מסורת אחרת עיי"ש. ועיין בציונים במסה"ת.
5ערוד. ערוד כאן הוא לא ערוד (חמור בר) אלא ערווד, עיין להלן בגי' כי"ע, ועיין בהערות תיאודור לב"ר פפ"ב עמ' 995, שציין בתוך שאר המקורות גם לרש"ס בירושלמי בסוגיין שגרס בבבלי ערווד. וכן בקטע של בה"ג שפרסם לוי (באן 1937) עמ' 20 גרס בבבלי ערווד (ז' פעמים). וכן מנוקד בשמט"ק חולין קכ"ז, א', אות י"ב, ובמה"ג שציין לו לוי. וכן מנוקד בגליון ספר המעשיות לגסטר עמ' 117 סי' קס"ה, כפירוש לחברבר. ובירושלמי גורס: ובא חברבר והכישו, ואין ערווד אלא חברבר, עיין בב"ר ובבבלי שם, והוא נחש שחור שבא מזווג נחש וצב, עיי"ש. וכן בתנחומא בד"ק ובד"ו: בא חורוור ונשכו וכו' ומצאו חורוור וכו'. וכן במה"ג וישלח, הוצ' מרגליות תרי"ג (בעל מה"ג הרכיב את התנחומא ואת הירושלמי), אלא ששם גורס חברבר במקום חורוור, והוא הוא. ומאן בחלק האנגלי עמ' 390 הע' 420 העיר שהסיפור בילמדנו אינו מתאים לירושלמי, מפני שבירושלמי האגדה היא בחברבר (ולא בערוד) וגם התלמידים לא נזכרו שם, וטעה בתרתי. א. בירושלמי שם להלן: אמרו לו תלמידיו רבי לא הרגשת וכו'. ב'. מאן לא השלים כהוגן את המקומות שלא היה יכול לקרוא בקטע שלו. וכן העתיק: "אילו אדם שנשכו הור[גו. ווי לע]רוד וכו'". ואין לו כל טעם. אבל אין ספק בעיני שצ"ל: אילו (=אי לו, כגי' כי"ו להלן) [ל]אדם שנשכו חור[ור. ווי לחו]רור וכו'. וכ"ה בתנחומא ד"ק: וי לו לאדם שנשכו חורוור וי לחורוור וכו'.
683. הלכו וכו'. בתנחומא הנ"ל: ברחו התלמידים. אחר שעה באו ומצאו אותו חורוור מת מושלך על חורו.
7אילו לאדם וכו'. אילו = אי לו = אוי לו, עיין קהלת ד' י', ברש"י, ברשב"ם שם ועוד. ובכי"ע: אוי לו לאדם שנשכו ערווד אוי לו לערווד וכו', ועיין מ"ש לעיל. ועיין בבבלי הנ"ל וברש"י שם. וכ"ה בה"ג ד"ו ו' ע"ב ובקטע של לוי הנ"ל עמ' 20, אבל בה"ג ד"ב עמ' 52 חסר. ועיין בשמו"ר פ"א, ל"ב ובהגהות הרש"ש שם אות נ"ז. [ועיין ב״ר [עמ׳] 467 [שו׳] 71 ואילך. שם [עמ׳] 1088 [שו׳] 4.]