תוספתא כפשוטה על ברכות ג:כא
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 3:21
Open in the reader →185. לא מתוך וכו'. וכ"ה בירושלמי. וכן גרסו הקדמונים גם בבבלי, עיין דק"ס 160 הע' ק'. ועיין הגי' בהוצאות שלפנינו.
2קלות ראש. בכי"ע ובד מוסיף: ולא מתוך דברים בטילים. וכ"ה בבבלי ובירושלמי. ובירוש' סוטה רפ"א, ט"ז ע"ב: שלא יקנא לה לא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא מתו' קלות ראש ולא מתוך מתון , אלא מתוך דבר של אמה. ובכי"ר שם: ולא מתוך מותי , אלא מתוך דבר של אימה. ובמאירי שם ב' א' ד"ה זהו: ולא מתוך מונין. ובתוספות שם ב' ב' ד"ה מאי (בד"ו הראשון): ולא מתוך גאוותן. ובבמ"ר פ"ט, ל' חסרות המלים "ולא מתוך מתון" (בין בד"ר ובין בכי"א). וכנראה שהסופרים השמיטו אותן, כדרכם במלים קשות. ובר"מ פ"ד מה' סוטה הי"ח: ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך מריבה ולא להטיל עליה אימה. ובהגהה שם בד' ראם שערו שהר"מ גרס בירושלמי: ולא מתוך אימה אלא מתוך מתון. ויש ששערו שהר"מ גרס בירושלמי (עיין מה"פ במקומו): ולא מתוך מדון (במקום מתון), ועיין מ"ש בעל הירושלמי, עמ' 55 הע' 1, ובספר היובל לכבוד קרויס עמ' 305. ועכשיו נ"ל שהנכון הוא כבהוצאות שלנו בירושלמי, ומתוך "מתון" פירושו מתוך בטלה (עצלות, עיין הגירסא בברייתא שבבבלי), עיין במלונים הסוריים ערך מתן. וכן בביה"מ של יעללינעק ח"ה עמ' 91: עצל אחד ומתון אחד. ודבר של אימה הוא ההפך מקלות ראש, עיין תנחומא וירא, הוצ' בובר סי' ט'. [ועיין ביוצר לפרש׳ שקלים לר״א הקלר (אומן בשמעו): ולא יתמתנו.]
386. של חכמה. "חכמה" בספרות התנאים פירושה לעתים קרובות: הלכה, עיין בבלי ב"מ ל"ג א' וירוש' מו"ק פ"ג, ה"ז, פ"ג ע"א ומקבילות. וכן בבבלי נדה ס"ט ב': דברי חכמה, ופירש"י הלכה. ובמקבילה שבירושלמי כאן: אלא מתוך דבר של תורה. ובבבלי (לפי ב"נ): אלא מתוך שמחה של תורה (עיין דק"ס עמ' 160 הע' ר'). ובהוצ' שלפנינו: מתוך שמחה של מצוה. ולהלן בירוש' שם: רב ירמיה אמר לא יעמוד אדם ויתפלל אלא מתוך דין של הלכה. ובמאירי שם (ל"א ע"א) גורס: מתוך סוף דין הלכה, ועיין אהצו"י 119 ומ"ש בבאורי לה' הירושלמי להר"מ עמ' ל"ד, אות ר'. ובבבלי לעיל שם (כגי' כי"מ, עיין דק"ס): ת"ר אין עומדין להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה. ועיין מ"ש הר"ח אלבק בהוספות ותיקונים לבראשית רבתי של ר"מ הדרשן, עמ' 274. [ועיין שבת ל׳ ב׳ ובדק״ס שם. ובבלי כאן ל״א א׳.]
487. של חכמה. עיין לעיל, וכן בירושלמי: אלא מתוך דבר של תורה. ובבבלי (בהוצאות שלפנינו): אלא מתוך דבר הלכה, ועיין דק"ס שם.
588. ותנחומין. וכ"ה בד ובבבלי בדפוסים ובכי"מ, ובעל דק"ס לא העיר על שום גירסא אחרת. וכן בירושלמי: בדברי שבח ובדברי נחמות . אבל בכי"ע גורס: בדברי שבח ותחנונים . וכן גרסו בבבלי בתוספ' ר' יהודה, ברשב"א, בתוספ' הרא"ש במקומם בפי' תלמידי ר"י על הרי"ף פ"ה סי' קי"ג (בד"ק וד"ו: אלא הנכון כגי' הספרים שגורסים וכו' שסיימו דבריהם בדברי שבח ותחנוני' . אבל לעיל שם גרסו: ותנחומי') וברא"ה עמ' פ"ו. וכן העתיקו תלמידי ר"י גם מירושלמי: בדברי שבח ותחנונים. אבל מדברי הירושלמי להלן שם מוכח שהגי' תנחומין עיקר.