תוספתא כפשוטה על ברכות ג:כו
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 3:26
Open in the reader →198. ישראל המברך וכו'. משנתנו ספ"ח, אלא ששם עוסקים בברכות הנהנין וכאן בברכות שבתפילה. ואגב שהזכיר לעיל "מינים" מביא כאן דיני עניית אמן אחר ברכת כותי בתפילה. ובתוספ' ר' יהודה נ"ג ב' (מ"א ע"ג) הביא את התוספתא כאן והשוה אותה לגירסת התוספתא להלן פ"ה הכ"א ולירושלמי שם, עיין מש"ש.
299. כל הברכה. בד: כל הברכה כלה . וכ"ה במשנה שבבבלי (כולה) נ"א ב', ובמשנה שברי"ף. ומשמע קצת מלשון זו כשיטת ר' יהונתן (עיין בהגהה במלא"ש ספ"ח) ושאר פוסקים שגם בישראל צריך לשמוע את הזכרת השם (עיין מ"ש באליהו רבה או"ח סי' רט"ו, ס"ק ב'), אבל בכותי לא יענה אמן אלא דווקא אם שמע את כל נוסח הברכה. ובטעם הדבר פירש"י (נ"א ב') מפני שאנו חוששים שמא ברך להר גריזים. ולשיטתו שם נראה שאם הזכיר את השם שוב לא חיישינן לכן. אבל הר"מ בפיה"מ לא פירש כלום בעניין זה. ומלשונו בפ"א מה' ברכות הי"ג משמע שמכותי צריך לשמוע את הברכה מתחילתה ועד סופה, ולפי זה, הטעם הוא שאנו חוששים שמא שינה ממטבע הברכה (עיין בר"מ שם). ואפשר שכאן גם רש"י יודה שצריך לשמוע את כל הברכה, שהרי בתפלה אנן קיימין. והגע עצמך שהכותי התפלל: והכניע קמינו וכו', הרי אין לישראל לענות אמן אפי' על סוף הברכה, והכל תלוי בטיב הברכה. ומכיוון שהפשט הפשוט כאן ובמשנתנו ספ"ח הוא שאין עונין אמן אחר הכותי אפילו שמע ממנו את השם, הרי ממילא אין מקום לפירושם של החכמים האחרונים (עיין מ"ש הר"י לוי בקטעים ממשנת אבא שאול עמ' 129, הערה 3, ובמקור הגרמני עמ' 33 הע' 81. והחזיקו בשיטתו גם חכמים אחרים) שאין עונין אמן אחר הכותי מפני שאנו חוששים שמא הגה את השם באותיותיו. ועיין מ"ש להלן פ"ה הכ"א.