תוספתא כפשוטה על ברכות ה:כד
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 5:24
Open in the reader →150. מברכין שתים. וכ"ה בכי"ע. ובד: מברכין לאחריה שתים. וזהו תיקון ע"פ הבבלי ט"ז א'. ואין צורך בזה, משום שבברכת המזון גרידא אנן קיימין כאן. ומ"ש הרשב"א והמאירי ט"ז א' בשם התוספתא, כנראה שאין הכוונה לתוספתא כאן אלא לפ"ב ה"ט, עיין מש"ש. ותיקוני בתס"ר ח"ד עמ' 190, עדיין צריך ברור.
2ברכה הראשונה. בד: ברכה ראשונה כתקנה . וזו היא הוספה ע"פ הבבלי. וליתא גם בכי"ע כאן ובירושלמי. ופירושה שאינו כולל את כל הברכות בברכה אחת אלא צריך לברך את הראשונה במיוחד, אבל יכול לקצר גם אותה. ועיין בשירי כנה"ג הגהות ב"י או"ח סי' קצ"ב שהעתיק את נוסח ברה"מ הקצר מן הכלבו (סי' כ"ו), והוסיף: ותימה אפילו פועלים וכו' הצריכו לברך ברכה ראשונה כתקנה כ"ש בעה"ב אעפ"י שיש לו אונס וכו'. ברם נוסחאות בה"מ הקצרות מקורן מא"י, ושם לא אמרו אף בפועלים שצריך לברך כל ברכה ראשונה כתקנה, אלא שצריך להתחיל ולסיים בברכת הזן. ועיין מ"ש לעיל פ"ג רה"י. ועיין מה שהאריך בעניין ברכת המזון דאורייתא בראשון לציון כאן מ"ח ב'.
351. ירוש' בשל ארץ וכו'. עיין דק"ס עמ' 73 הע' ה', ולהלן שם מ"ו א'. ועיין הנוסח אצל רבינו מנוח שהובא בכ"מ פ"ב מה' ברכות ה"ב.
4בסעודן. וכ"ה בירושלמי הנ"ל, וזו היא צורה א"י. 53 עיין מ"ש הרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ עמ' 1258. ועיין מה"ג שמות סוף עמ' 231.
552. בעל הבית וכו'. לא דברה התוספתא אלא בהוה, שסתמא בעה"ב בוצע ומברך. 54 וטעמו של ר' יוחנן בשם רשב"י בבבלי מ"ו א' אינו שייך לכאן, שהרי בעה"ב חייב במזונותיהם. ובבבלי מפורש: בעה"ב מיסב עמהם. וכן בירושלמי: אוכל עמהם. ואעפ"י שהפועלים היו מקצרים לוא היו אוכלים לבדן, אבל מכיוון שבעה"ב אוכל עמהם, עולים עמו ואינם יורדים. ועיין ירושלמי כתובות פ"ה ה"ו, ל' ע"א.
6מברכין ארבע. וכ"ה בכי"ע. ובד: מברכין כתקנן ארבע (ואחרי המלה ארבע שתי נקודות לסימן הפסק). והמלה "כתקנן" נוספה ע"פ הבבלי הנ"ל (עיין מ"ש לעיל), ואינה גם בירושלמי הנ"ל. אבל המלה "ארבע" היא גם בבבלי בכתי"י (עיין דק"ס עמ' 73 הע' ו') ובירושלמי בשני המקומות הנ"ל, עיין תס"ר ח"ד עמ' 191. אבל בתוספתא ד' סביוניטה שי"ד: מברכין כתקנן: ארבע דברים שבין בית שמאי ובית הלל. ובכי"ע כאן אחרי המלה ארבע: סליק פירקא. וכנראה שאף לפני בעל האו"ז (סי' קל"ח, ח"א, כ"ד רע"ד) ובעל כפו"פ (פכ"ה עמ' תע"ה) לא היה כאן פרק חדש בתוספתא. ובמפתח הדרשות הוצ' הרי"ל פישמן, פ"ג ע"ב, מוכח שהיו לפניו ז' פרקים בתוספתא.