תוספתא כפשוטה על ברכות ה:לב
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 5:32
Open in the reader →189. האש וכו'. כלומר, על האש של מרחץ אין מברכין מפני שאינו עשוי לאורה (עיין בבלי נ"ג א'), ועל הבשמים של מרחץ אין מברכין מפני שאינן עשויין אלא להעביר את הזוהמא (עיין ירושלמי פ"ו ה"ו, י' ע"ד ובבלי הנ"ל). וכן פירש הרשב"א את התוספתא בשו"ת שלו ח"א סי' קס"ח. אבל דעת השואל להרשב"א, וכן פירש במאירי (מ"ג ב', 149 ע"ב), שהטעם הוא מפני שהזונות מתרחצות ומתבשמות שם, ומכאן הוא מקור הר"מ (פ"ט מה' ברכות ה"ח) שפסק שאין מברכין על "בשמים של ערוה מן העריות לפי שאסור להריח בהן". ברם ראינו שהרשב"א דחה באור זה, ופירש את התוספתא כפשוטה. ואשר למקור הר"מ עיין מ"ש הר"מ בפכ"א מה' איסורי ביאה ה"ב, ובפיה"מ סנהדרין פ"ז מ"ד, ומ"ש בסיני (שבט תרצ"ט) עמ' רל"א ואילך, ומ"ש בשמי הרמ"מ כשר בספרו הרמב"ם ומכילתא דרשב"י עמ' קל"ג ואילך. ועיין במגן אבות להרשב"ץ, חלק יעקב, נ"ו ע"ב.
290. של בשמים וכו'. ופירשו בבבלי שאף כאן הבשמים הם לריח, כדי שיריחו העוברים ויקנו. ונראה שהלכה זו היא אפילו בחנות של גוים, וכן מפורש בירושלמי פ"ח ה"ז, י"ב ע"ב. ובבבלי הנ"ל: היה מהלך חוץ לכרך (בבית נתן ובכת"י פריס: היה מהלך בשוק, עיין דק"ס) והריח ריח אם רוב עכו"ם אינו מברך וכו'. וכן להלן שם: תנו רבנן היה מהלך בשוק של עכו"ם (במאירי שם, 187 ע"ב, גרסי' בשוק של ע"ז), נתרצה להריח הרי זה חוטא. ונראה שהכוונה היא בשוק שאין מוכרין שם בשמים אבל אם מוכרין שם בשמים אינו חושש. וכן מפורש בתנחומא ויצא סי' ד': כך שנו רבותינו אין מברכין לא על הבשמים ולא על הריח של עבודה זרה. אבל עבר בשוק על חנויות של בשמים חייב לברך, אבל על ריח של עבודה זרה אסור. ולפי הבבלי (נ"ב ב') דווקא במסיבה של גוים אין מברכין על הבשמים, מפני שסתם מסיבה של גויים היא לע"ז, ולפ"ז צריך לפרש שבשוק של גוים חושש שמא ריח הבשמים הוא מן המסיבות שלהן.
391. נכנס ויוצא וכו'. בתשובות מהר"ם הוצ' מק"נ סי' אלף כ"ב (סוף עמ' 305): נכנס ויוצא כל היום מברך על כל פעם ופעם. נראה כגון שאין דעתו לחזור מיד, אבל אם דעתו לחזור מיד לא סח דעתיה. ועיין בתשב"ץ קטן סי' שכ"ב (ד' קרימונה כ"ט רע"ב), וטור או"ח סי' רי"ז. ועיין להלן פ"ו שו' 71.