תוספתא כפשוטה על ברכות ו:יג

1אשר קדש וכו'. הגאונים (ערוך ערך ידיד, א"ח ח"ב, עמ' 10, כללי המילה לר"י הגוזר עמ' 89) פירשו שהכוונה היא ליעקב שנא' (מלאכי א' ב') ואוהב את יעקב. ורש"י פירש שהכוונה ליצחק, ויש מפרשים שהכוונה ליעקב (עיין בא"ח ובכללי המלה הנ"ל).

265. אל חי חלקינו וכו'. וכ"ה בירושלמי ובבבלי (בכת"י וראשונים, עיין דק"ס שם 320 הע' צ'). ובה"ג (ד"ו כ"ד ע"א): אל חי יהא חלקינו להציל. וכ"ה בתשובת רב שר שלום גאון בשע"צ (כ"ב ע"א סי' ד'. אוה"ג שבת 135) ובסדור רב סעדיה עמ' צ"ח. והשואלים לרב שר שלום הנ"ל כתבו שהם אומרים צוה (כלומר בעבר) להציל וכו' ויש אומרים צַוֵה. ורב האי גאון פסק (לפי העיטור ה' מילה ש"ג, הוצ' רמא"י נ"ג ע"א) שצ"ל: ציוה. ובה"ג ד"ב (עמ' 106): חלקינו וצורינו ציוה בצואת קדושים להציל וכו'. וכבר העיר במפתח לבה"ג שם, עמ' 141, שכ"ה בשו"ת הר"מ (הוצ' רא"ח פריימן עמ' 114): אל חי חלקינו לעד צורנו צוה כצוית לקדושים להציל וכו'. ועיין בהערות לסידור רב סעדיה עמ' צ"ט.

3משחת. בכי"ע וד מוסיף: למען בריתו אשר שם בבשרינו. וכ"ה בבבלי (עיין עירובין י"ט א'). אבל בירושלמי ליתא כ"ז, וכן ליתא בבה"ג הנ"ל בד"ו ובד"ב, וכן מעידים השואלים לרב שר שלום הנ"ל: ושמענו שאין אומרין במתיבתא למען בריתו אשר שם בבשרנו. וכן ליתא בסידור רב סעדיה ובשו"ת הר"מ הנ"ל.

4כורת הברית. בד מוסיף כאן ברכת המילה של גרים ועבדים. 48 אבל גם בכי"ע אין זכר לזה. וכן נראה מדברי המאירי שכתב (פסחים ז' א', 14 ע"ב): וכן תרומות ומעשרות נאמר בתוספתא של ברכות שהם בלמ"ד וכו', וכן של זבח ושל פסח מפורש בתוספתא שהם בלמ"ד, וכן במילת גרים ועבדים מפורש במסכת שבת שהיא בלמ"ד. וכיוון שבמילת גרים ועבדים שבק את התוספתא, הרי משמע קצת שהיה לפניו כאן כגי' כי"ו וכי"ע. ונראה שבד הוסיפו ע"פ הבבלי שבת קל"ז ב'. אבל ספק הוא אם העניין לא נוסף גם בבבלי ע"פ הגאונים, עיין באוה"ג עמ' 138 ובהערות שם, ועיין בדק"ס שם עמ' 320. ועיין ברי"ף ובבעה"מ שם ספי"ט.