תוספתא כפשוטה על ברכות ו:טז
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 6:16
Open in the reader →172. מתפלל שתים. וכ"ה בכי"ע ובמשנה פ"ט מ"ד. ובדק"ס עמ' 288 מביא מכי"מ: צריך שתים, ולא הביא שום נוסח אחר. אבל בד כאן: מברך שתים, וכ"ה בפיסקא של המשנה בב"נ (ל"ז ע"ג), וכן גרס במשנה במאירי (199 ע"א) ובא"ח (ח"א ה' ברכות סי' ס"א, מ' ע"ג). וברא"ה עמ' קפ"ג: מברך מתפלל שתים, ונתערבבו בו שתי הנוסחאות. וכן בפיסקא שבירושלמי (פ"ט ה"ו, י"ד ע"ב) בדברי בן עזאי: מברך ארבע וכו', ועיין להלן שו' 78 ומש"ש. וכן צ"ל בכי"מ: [מ]בריך (במקום: צריך), ועיין להלן.
272-73. אחת בכניסתו וכו'. עיין בפירש"י במשנה, ולפי פירושו אין כאן ברכה כלל, אלא מתפלל בשתיהן. ובמאירי פירש (לפי גירסתו: מברך שתים, עיין לעיל): אחת בכניסתו, והוא שמברך לשם שהכניסו לשלום. ואחת ביציאתו שיברך את השם שהוציאו לשלום. ובן עזאי אומר ד'. ב' של תפלה וב' של הודיה. ולפי פירושו הוסיף בן עזאי את שתי התפילות. אבל הפי' הפשוט הוא בפיה"מ להר"מ: בשעת כניסתו הוא מתפלל להקב"ה שישמרהו במדינה, ובשעת צאתו יודה לאל שהוציאו ממנה לשלום. וכבר העיר הרש"ש (נ"ד א'), שכן מפורש בירושלמי: בכניסתו מהו אומר, יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שתכניסני לכרך זה לשלום. 61 ובהכרח פירושו שתפילה זו כוללת בקשה שישמרהו ה' אף בכרך עצמו, שהרי כל עצם הסכנה היא בהיותו בכרך, ועליה הוא מתפלל, ואם אירע לו אסון בכרך, נמצא שלא נכנס לשלום אלא לצרה. ופירוש זה של הירושלמי והר"מ הוא לת"ק גרידא שלא הזכיר תפילה בתוך הכרך עצמו, אבל לבן עזאי שמתפלל במיוחד אף בתוך הכרך, שיצא משם בשלום, הרי התפלה הראשונה היא כפשוטה על הדרך, שיכנס לכרך בשלום. ולפיכך ניסח הר"מ בחיבורו (פ"י מה' ברכות הכ"ה): הנכנס לכרך אומר יהי רצון וכו' שתכניסני לכרך זה לשלום וכו', מפני שפסק כבן עזאי שמתפלל ארבע, ופירש כפשוטו. ביציאתו אומר, מודה אני לפניך ה' אלקי כו'. והראשונה היא תפלה והשניה היא הודאה, כמו בברכת המרחץ להלן.
373. ר' שמעון או' וכו'. בד וכי"ע: בן עזאי או' וכו'. וכ"ה במשנה ובירושלמי. ואולי צ"ל כאן: שמעון [בן עזאי] או' וכו'.
476. יצא לשלום וכו'. בירושלמי ישנה באמצע עוד בבא: כשיצא אומר יהי רצון מלפניך ה' אלקי שתוציאני מכרך זה לשלום. יצא אומר וכו'. וכן בבבלי ס' א': בקש לצאת אומר יהי רצון מלפניך וכו' יצא אומר מודה וכו'. אבל בה"ג ד"ב עמ' 76 ובכל בו סי' פ"ז (ד' ארימינו) מעתיקים רק ג' בבות כמו בתוספתא כאן. (וכנראה שזו היא השמטה בט"ס, עיין בה"ג ד"ו ובא"ח הנ"ל). וכן במאירי (199 ע"ב ד"ה זהו ביאור) מעתיק מן התלמוד רק ג' בבות שלפנינו, אבל מתוך פירושו במשנה משמע שהיו לפניו ד' בבות. ואם אין כאן השמטה בתוספתא צ"ל שהתפלה האחרונה כוללת הודאה לשעבר ותפילה להבא שיגיע למקומו בשלום. ומכל מקום צריך לפרש שהסיפא במשנתנו "ונותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבוא" בן עזאי היא שהלכה כמותו.
577. שהוצאתני וכו'. גי' כי"ע יותר קרובה לנוסח הבבלי.