תוספתא כפשוטה על ברכות ו:יז
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 6:17
Open in the reader →178. מברך שתים וכו'. בד, בכי"ע וכירושלמי: מתפלל שתים וכו', ועיין מ"ש לעיל שו' 72, ד"ה מתפלל. ובבבלי: הנכנס לבית המרחץ אומר יהי רצון וכו'.
279. שתכניסני וכו'. וכע"ז גם בבבלי לפי כתי"י וראשונים. 62 עיין דק"ס עמ' 343 הע' נ'. ועיין במס' ד"א רבה פ"י, הוצ' היגער עמ' 296 ובשנו"ס שם. אבל בירושלמי: שתצילני משריפת האש ומהיזק החמין ומן המפולת וכו'. ועיין במעשה שאירע לו לר' אבהו בבבלי כאן ובכתובות ס"ב א'. אבל עיין בירושלמי ביצה פ"א ה"ו, ס' ע"ג.
380. תהי וכו'. הסדר כאן נראה לכאורה בלתי הגיוני. ובבבלי באה בקשת הכפרה אחרי תפילת ההצלה לעתיד לבוא. ובברכות השחר מן הגניזה: 63 מאן, בשנתון של צינציניטי ח"ב עמ' 278; אסף, בספר דינבורג, עמ' 121. תהי מיתתי עם יציאת נפשי כפרה על כל עוונותי לעתיד לבוא . ובסנהדרין פ"ו מ"ב: ואין אתה עכור לעתיד לבוא (כגי' המשניות מטיפוס א"י) וכו' תהא מיתתי כפרה על כל עונותי. ונראה שהסדר בתוספתא נכון, ובכוונה הציעו לגמור בתפילה להצלה, כדי שלא לסיים במיתה, משום נחשא (עיין בדברי אביי בבבלי שם).
481. יצא וכו'. סיפא זו לא היתה לפני הבבלי, שכ"ה שם: כי נפיק מאי אומר? א"ר אחא מודה אני לפניך ה' אלקי שהצלתני מן האור הזה (כגי' כת"י). ובירושלמי: כשהוא יוצא אומר מודה אני לפניך ה' אלקי שהצלתני [משריפת אש ומחזקת החמים ומן המפולת. כן יהי רצון מלפניך שאגיע לביתי בשלום] (כ"ה בכי"ר). ובירושלמי שם מעמיד לה ר' אבהו דווקא במרחץ שהיא ניסוקת, אבל במרחץ שאינה ניסוקת אינו אומר אלא מהיזק חמין בלבד. ועיי"ש פ"ד ה"ד, ח' ע"ב; קהלת זוטא פ"ג, ב', עמ' 96; מה"ג בראשית מ"ב ל"ח, הוצ' ר"מ מרגליות עמ' תש"ל.