תוספתא כפשוטה על חגיגה א:ח
תוספתא כפשוטה על חגיגה · Tosefta Kifshutah on Chagigah 1:8
Open in the reader →150. ר' שמעון בן יוחיי אומ' אין אומ' בקרו וכו'. בבלי ט' ב', קה"ר פ"א הנ"ל.
253. ואומ' לוה רשע ולא ישלם. וכ"ה בד, בכי"ע ובכי"ל. אבל בבבלי ובקה"ר ליתא. ואף כאן הכוונה שרשע לוה דבר שאינו יכול לשלם, והוא מעות לא יכול לתקן. ובכותב לעין יעקב הביא בשם חדושין: תימא אמאי לא יוכל לתקון, הא אי בעי הדר וגמיר. וי"ל מ"מ חסר זמן הבטלה שעשה לא חזר ליה. ועיין בח"ד שהעיר על הבבלי בעירובין ס"ה א', וכאן בת"ח שפירש מן התורה לגמרי עסיקינן, כמו שפירש בח"ד.
353-55. ר' יהודה אומ' עליו הוא אומ' כצפור נודדת מקינה, ואו' מה מצאו אבותיכם בי עול וגו'. בבבלי ט' ב': ר' יהודה בן לקיש אמר כל תלמיד חכם שפירש מן התורה עליו הכתוב אומר כצפור וכו'. ובקה"ר פ"א ט"ו הנ"ל: יהודה בן לקיש בשם ר' שמעון בן גמליאל עליו הכתוב אומר וכו', ושם חסר הפסוק השני מירמיהו ב', ה', אבל הוא ישנו גם בבבלי הנ"ל. 56 ועיין בח"ד מה שכתב בשם ס' בן סירא, ואינו שם, אלא בירושלמי סוף ברכות, י"ד ע"ד, ובריש מדרש שמואל. ועיין גם בספרי עקב פי' מ"ח, עמ' 112, ובהע' הר"א פינקלשטין שם. ועיין באהצו"י ברכות, סוף עמ' 216, שהעיר שכ"ה בס' בן סירא בהעתקת בן זאב פכ"ה, ה'. אבל אין להוספה זו של בן זאב שום יסוד. ולא אלא שבח"ד מעתיק: משל לשנים, זה פירש וכו', והוא לשון הירושלמי ומדרש שמואל הנ"ל. וכתב בפירוש (המיוחס בטעות להרמב"ן) שבס' מהררי נמרים, י"ט ע"ב: "ואילו ת"ח שפירש לא יקרא מעוות, כיון שאינו עושה הפך מה שהוא היה עושה, וז"ש כצפור נודדת מקינה, כלומר אין זה אלא נודד ממקומו, כאלו הוא באויר, כמו צפור, ואומרו ג"כ כי רחקו מעלי ר"ל, שעומדי' עלי מרחוק זהו פירושו". ודעתו שר' יהודה חולק על ר' שמעון בן יוחי, ו"אף תלמיד חכם ששכח תלמודו יכול הוא לחזור וללמדו כתחילה" (לשון הירושלמי כאן פ"ב ה"א, ע"ז ב'. ועיין גם בבבלי ט"ו א'). ובאבות דר"ן ספל"ו: וחכמים אומרים כל תלמיד חכם ששנה ופירש אין לו חלק לעולם הבא שנאמר כי דבר ה' בזה, ואומר מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי. ואין מכאן סתירה לפירוש הנ"ל, והחכמים מדברים בזמן שלא עשה תשובה, והוא באמת מעוות יוכל לתקון בתשובה ובחזרה.