תוספתא כפשוטה על חגיגה ב:ז

133-34. כל המסתכל בארבעה דברים ראתוי לו כאילו לא בא לעולם. וכן בד: רתוי לו וכו', וכ"ה במשנתנו פ"ב מ"א בנוסחאות מטיפוס א"י, ועיין במלא"ש ובדק"ס, עמ' 32, הערה ב' והערה ד', ומ"ש בין השורות בכי"ל של ב"ר שהביא תיאודור בפירושו, עמ' 9. ובכי"ע ובכי"ל: ראוי לו וכו', כגירסת המשנה בהוצאות שלנו. ובילקוט ת"ת כ"י דברים ל"ב, ד' (בשם התוספתא): כל המסתכל בארבעה רתוי לו שלא בא לעולם. ועיין מ"ש לעיל פ"א, הערה 13.

234-35. מה למעלה מה למטה. פיסקא ממשנתנו הנ"ל. ובירושלמי פ"ב ה"א, ע"ז ע"ג: יכול לידע מה למעלה מן השמים ומה למטה מן התהום וכו'. וכ"ה בפסיקתא רבתי פכ"א, ק"ט ע"א, ומסיים שם: אין לך לדרוש אלא עולם שאתה עומד בו. ועיין מ"ש להלן.

335. מה לפנים מה לאחור. וכ"ה בד ובמשנתנו הנ"ל. וכ"ה בבבלי מגילה כ"ה רע"ב ותמיד ל"ב א'. ופירש רש"י במשנתנו (י"א ב') ובתוספות מגילה כ"ה ב' (בלשון ראשון) שהכוונה לממדי המקום, כלומר מה למזרח ומה למערב. וכן בתוספות כאן י"א ב' ד"ה יכול: משמע הכא דלפנים ולאחור וכו' מזרח ומערב, והוא הדין צפון ודרום וכו'. והעיר יפה מר שמואל א' ליונשטם 28 ספר היובל ליחזקאל קויפמן, עמ' קי"ז. על מכתב מלך אררט למלך אשור: 29 R. F. Harper, Assyrian and Babylonian letters, No. 1240, II. 11-13. אשר פוקד מה לפנים ומה לאחור, מה לימין ומה לשמאל, מה למעלה ומה למטה וכו'. והחכם הנ"ל מסתייע ממכתב זה לפירוש הנ"ל. ובוודאי צדק שלמד משם שהיה קיים מטבע קבוע בנוסח זה, והכל מכוון לממדי המקום. וכן ראיתי בספר הגנוסטי עדות פטר פ"ט: 30 Martyrium Petri הוצ' Lipsius עמ' 94: ἐὰν μὴ ποιήσητε τὰ δεξιὰ ὡς τὰ ἀριστερὰ, καὶ τὰ ἀριστερὰ ὡς τὰ δεξιὰ καὶ τὰ ἅνω ὡς τὰ κάτω, καὶ τὰ ὀπίσω ὡς τὰ ἔμπροσθεν κτλ. אם לא תעשו ימין שמאל, ושמאל ימין, ומה למעלה למטה, ומה לאחור לפנים וכו', והוא בדיוק כנוסח מכתב המלך הנ"ל (בשינוי סדר), אלא שחכמינו ז"ל הטו אותו גם לממדי הזמן. ובכי"ע ובכי"ל כאן: מה היה ומה עתיד להיות. וכ"ה בהוספה לרש"י למשנתנו י"א ב', בתוספ' רי"ד ט"ז א' (ט"ו ע"א) ד"ה כל, 31 ועיין ברש"י יחזקאל ספ"ב, בתרגום שם ובספרי בהעלתך פי' ק"ג ובמקבילות. ועיין גם בתוספות י"א ב' סד"ה יכול הנ"ל. וכן בילקוט ת"ת כ"י הנ"ל (לעיל שו' 33–34): מה היה ומה יהיה. וכן מוכח מלהלן, שו' 40. וכן בשמו"ר רפ"ג, שם פמ"ה, ה' (בד' קושטא): היה מגלה לו הב"ה מה למעלן ומה למטן ומה היה ומה עתיד להיות. ובהשבעה מאוחרת (גרשם שלום במדעי היהדות ח"א, עמ' 124): אני משביע עליך, רמרמי, במה שהיה ובמה שיהיה שתביט מה לפנים ומה לאחור וכו'. ועיין מ"ש להלן, שו' 40, ד"ה מה.

435-36. יכול קודם למעשה בראשית, ת"ל למן היום אשר ברא אלים אדם על הארץ. וכ"ה בד. ובכי"ע: יכול יִשְאַל אַדַם קודם שיברא העולם, תלמ' לומ' כי שאל נא לימים ראשונים (דברים ד', ל"ב). וכ"ה בכי"ל, אלא שחסר שם "ישאל אדם". ואף לפי גירסתנו פירושו, יכול ישאל אדם קודם למעשה בראשית, והיינו קודם שיברא העולם, כדכתיב בראש הפסוק שהביא (כי שאל נא לימים ראשונים). ת"ל למן היום אשר ברא וכו', ולא קודם לכן. וכן בירושלמי הנ"ל: כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך, יכול קודם למעשה בראשית, ת"ל למן היום אשר ברא וכו'. וכ"ה במדרש תנאים, עמ' 110. ובבבלי י"א ב': כי שאל נא וכו', יכול ישאל אדם קודם שנברא העולם, ת"ל למן היום וכו'. והוא "קודם למעשה בראשית" שברישא כאן ושבירושלמי, הוא "קודם שנברא העולם" שבבבלי. והכוונה לעולמות שהיו לפני בריאת העולם, לעולמות דלא הוינן בהון, עיין מ"ש לעיל ח"א, עמ' 123, ובהערה 86 שם.

536-37. יכול עד שלא נבראו סדרי תקופות. ת"ל ולמקצה השמים ועד קצה השמים. כלומר, יכול ישאל עד שלא נבראו וכו'. ואע"פ שהכתוב אומר "למן היום אשר ברא אלים אדם על הארץ", מ"מ יכול לשאול ולחקור אף לפני שנברא האדם, מיום שנבראו סדרי תקופות, אבל לא לפני כן. וסדרי תקופות כאן הוא "מעשה בראשית" במשמעותו המצומצמת, 32 עיין במשנת ברכות פ"ט מ"ב. שהרי על השמים, חמה ולבנה מברך עושה מעשה בראשית, 33 עיין לעיל ברכות פ"ו ה"ו, ומ"ש בח"א, סוף עמ' 109. ומחמה ולבנה אנו למדים סדרי תקופות, ולפיכך מוכיחים מדברי הכתוב ולמקצה השמים וכו', שאינו חוקר לפני שנבראו השמים, אבל שואל וחוקר במה שהיה אחרי שנבראו. ובכי"ע כאן: יכול יִשְאַל קודם למעשה בראשית תלמ' לומ' למקצה וכו'. וכ"ה בכי"ל, אלא שחסר שם "ישאל". וכבר הראינו שהן הן סדרי תקופות הוא הוא מעשה בראשית.

637-39. מה ת"ל למן היום אשר ברא אלים אדם על הארץ, מן היום אשר ברא אלים אדם על הארץ אתה דורש. כלומר, מכיוון שהוכחנו שאין אתה שואל לפני קצה השמים וכו', ומכאן שאחרי שנבראו השמים והמזלות אתה שואל, ומה ת"ל למן היום אשר ברא אלקים אדם וכו', והרי אף לפני שנברא האדם אתה שואל, אלא מן היום וכו' אדם על הארץ אתה דורש וקולך הולך מסוף העולם ועד סופו, כמפורש בירושלמי, אבל מיום שנבראו השמים והמזלות אין אתה דורש, אלא שואל וחוקר גרידא. ועיין בב"ר פ"א, י', עמ' 8 ואילך, ובפסיקתא רבתי הנ"ל. ובבבלי י"א ב' ואילך שיטה אחרת.

740. מה היה ומה עתיד להיות. כלומר "לפנים" שבמשנתנו פירושו מה שהיה, ו"לאחור" פירושו מה שעתיד להיות, עיין מ"ש לעיל, שו' 35, ד"ה מה. וכן בב"ר הנ"ל: למן היום שנבראו ימים את דורש, ואין את דורש לפנים מיכן, מקצה השמים ועד קצה השמים אתה חוקר (כלומר, אבל אינו דורש), ואין אתה חוקר לפנים מיכן. וכן במדרש תנאים, עמ' 110: יכול קודם מעשה בראשית וכו', אין אתה חוקר לפנים מיכן. הרי לך מפורש ש"לפנים" פירושו "מה שהיה".