תוספתא כפשוטה על חגיגה ב:ח

140-41. מימיהן לא נחלקו אלא על הסמיכה. בירושלמי פ"ב רה"ב, ע"ז ע"ד: בראשונה לא היתה מחלוקת בישראל אלא על הסמיכה, ועמדו שמאי והלל ועשו אותן ד'. ובתוספות ט"ז א' סד"ה יוסי העירו על הבבלי בשבת ט"ו א' שמנו שם שלש מחלוקות של משנת עדיות פ"א מ"א-ג', ולא מנו את המחלוקת שלנו משום שנחלקו בה גם אחרים. וכבר העירו כמה מן האחרונים 34 שו"ת חות יאיר סי' קצ"ב, קפ"ד ע"א, בטורי אבן כאן במקומו, ביד דוד כאן, בשיח יצחק ז' ב' (לתוספות ד"ה מביאין), בערוך לנר ובהגהות מהר"צ חיות לסנהדרין פ"ח ב'. שאף בירושלמי פירושו ששמאי והלל הוסיפו עוד שלש מחלוקות, ונמצא שעשו ד' מחלוקות בין כולן. וכן משמע מן הלשון "אותן", כלומר שכל המחלוקות לא היו אלא ארבע. 35 ועיין בהשמטות לתשובה הנ"ל בחות יאיר, רס"ט ע"א. ברם בירושלמי לא נזכר שבבוצר לגת נחלקו הלל ושמאי עצמן, עיין במשנת אהלות רפי"ה, בס' משנה אחרונה שם, בבבלי שבת י"ז א' ובירושלמי שם פ"א ה"ד, ג' ע"ג. ועיין רא"ה ביצה כ' סע"א, והעתקנו את דבריו להלן, הערה 42. ומהות הסמיכה כאן ועניינה נתבארה להלן, שו' 68, ד"ה אי זו היא סמיכה.

241-43. שלשה מזוגות הראשונים שאמרו שלא לסמוך ושנים מזוגות האחרנים שאמרו לסמוך היו נשיאים, ושנים להן אבות בית דין וכו'. וכ"ה בד. ובמשנתנו פ"ב מ"ב: יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך, יוסי בן יוחנן אומר לסמוך, יהושע בן פרחיה אומר שלא לסמוך, נתאי הארבלי אומר לסמוך, יהודה בן טבאי אומר שלא לסמוך, שמעון בן שטח אומר לסמוך, שמעיה אומר לסמוך, אבטליון אומר שלא לסמוך וכו', שמאי אומר שלא לסמוך הלל אומר לסמוך. הראשונים היו נשיאים והשניים להם אבות בין דין. ובבבלי (ט"ז ב') סמכו לה למשנתנו את הברייתא שלנו. ולפי הגירסא שלנו במשנתנו קשה איך אמרו הראשונים היו נשיאים, והרי שמאי שנזכר ראשון לא היה נשיא. ועיין בתוספות ט"ז א' ד"ה שנים שנדחקו. 36 והיה לפניהם הסדר במשנתנו כבהוצאות שלנו. וכן מעתיקים במיוחס לר"ג וברש"י תמורה ט"ז רע"א. וכבר העיר במלא"ש במקומו שהגירסא הנכונה במשנתנו היא: הלל אומר לסמוך, שמאי אומר שלא לסמוך. ועיין בשיח יצחק במקומו (לתוספות הנ"ל) שהעיר שכ"ה גם בבבלי שבת ט"ו א'. ועיין דק"ס, עמ' 63, הערה צ', ומה שכתב מהרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, עמ' 133. ויש להוסיף שגם במשניות כ"י על קלף שבביה"מ כאן ובמשניות כ"י עם פיה"מ להר"מ אף שם הסדר: הלל אומר לסמוך, שמאי וכו'. ובכי"ע: שלשה מזוגות הראשונים שאמרו שלא לסמוך היו נשיאים ושנים אבות בית דין, שנים מזוגות האחרונים שאמרו לסמוך היו נשיאים ושניים אבות בית דין. וכע"ז גם בכי"ל. ולשון ארוכה היא, והנכון כלפנינו, וכ"ה בבבלי הנ"ל. וכנראה שהיה ידוע לו לתנא של הברייתא הסדר שבהוצאות שלפנינו, ששנו את שמאי לפני הלל, ולפיכך נתן סימן ברור, ולא נקט לשון קצרה כמשנתנו הנ"ל.

343. ר' יהודה או' שמעון בן שטח נשיא וכו'. וכ"ה בד ובכי"ל. ובכי"ע: וחכמ' אומ' וכו'. וכ"ה בבבלי הנ"ל. ומשנתנו הנ"ל ששנתה יהודה בן טבאי ראשונה, ואמרה שהראשונים היו נשיאים, היא כר"מ כאן ושלא כר' יהודה. ובירושלמי פ"ב ה"ב, ע"ז ע"ד: אנן תנינן יהודה בן טבאי נשיא ושמעון בן שטח אב בית דין. אית תניי תני ומחלף. ובירושלמי סנהדרין פ"ו רה"ט, כ"ג ע"ג: אית תניי תני יהודה בן טבאי נשיא. אית תניי תני שמעון בן שטח נשיא.