תוספתא כפשוטה על עירובין א:ב

14-5. מבוי שיש לו צורת פתח אע"פ שרחב מעשר אמות וכו'. פיסקא ממשנתנו הנ"ל, ופירש"י: צורת הפתח לחי מכאן ולחי מכאן וקנה על גביהן, וכוונתו שיש לו לפתח מזוזות ומשקוף. ובירושלמי פ"א ה"א, י"ח ע"ד, ובבבלי ב' ב', י"א א', אמרו שרב צוה לתנא שישנה לבנו: צריך למעט. 16 ועיין מ"ש מהרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, עמ' 205. ואמרו בירושלמי שהבבליים (רב) לשיטתם שהם סוברים שצורת הפתח היא קנה מכאן וקנה מכאן, וקנה על גביהן, ולפיכך אמרו שצורת הפתח אינה מועילה, אבל בני א"י סוברים שצורת הפתח היא ציר 17 כנראה שהכוונה לחור שבו מסתובב הציר, שהרי הציר היה בולט מתוך הדלת (ואינו חלק מן הפתח), עיין מ"ש במחברתי שקיעין, עמ' 38–39, הע' 4. וכן ראיתי בדלתות האבן שבקברות בית שערים. ובן ציר, 18 כנראה שיש כאן וי"ו המחלק, או בן ציר, והכוונה להיכר ציר, אבקתא שבבבלי י"א ב', כפירוש בעל ס' האשכול הוצ' הר"ח אלבק ח"א, עמ' 192, ומאירי במקומו. ואינו מחוסר אלא דלת, ולפיכך סוברים כמשנה שלנו וכברייתא כאן. ובבבלי י"א רע"א: דתניא מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט, ואם יש לו צורת הפתח אינו צריך למעט. ובירושלמי פ"א ה"א, י"ח ע"ג: לרוחב איתמרת. ורבנן עבדין לה אפילו בגבוה. ופירש בפ"מ: על ואם יש לו צורת הפתח קאי, דקתני במתניתין גבי רחב מעשר אמות. ורבנין עבדין לה להך היתירא אפילו בגבוה, שאם יש לו צורת הפתח אפילו גבוה ביותר אינו צריך למעט. אבל הפירוש בירושלמי אינו ברור, עיין בס' ניר ובהגהות יפה עינים לבבלי י"א א'. ולעצם ההלכה עיין ר"מ פי"ז מה' שבת הי"ד.

25. ר' ליעזר אומ' הכשר מבוי בלחיים. בכי"ל: ור' אליעזר או' וכו'. ובכי"ע: ר' אליע' אומ' הכשירו בלחיים. והיא פיסקא ממשנתנו פ"א מ"ב.

36. מעשה בר' ליעזר שהלך אצל יוסף בן פרידה וכו'. ירושלמי פ"א ה"ב, י"ח סע"ד, בבלי י"א סע"ב. ועיין מ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 229.

47. אמ' לו אתה או' לסותמו. בירושלמי הוכיחו מכאן שר' אליעזר סובר כר' יוסי (פ"א מ"ו) שלחיים רחבן שלשה טפחים. ועיין בבלי י"ב א'.

58. מה ראיה לשבת בכך. וכ"ה ("ראיה") בכל הנוסחאות (אצל צוק' בטעות: ראה). ובבבלי חסר כ"ז. ושמא צ"ל: מה ראית וכו'. אבל בירושלמי: וכי מה ראייה רשות לשבת לבוא לכאן. ופי' בס' ניר שיוסף בן פרידא אמר לר' אליעזר: אתה אומר לסותמו, והרי בני ר"ה לא יתנו לי לעשות כן, כמו שאמרו בבבלי (ב"ב י"ב א'): מבואות המפולשין לר"ה ובקשו בני מבואות להעמיד להן דלתות בני ר"ה מעכבין עליהן 19 והלכה זו נרמזה גם בירושלמי כאן, עיין מ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 228. וכו', וע"ז ענה לו ר' אליעזר, וכי מה ראייה רשות לשבת לבוא לכאן, וכי אטו אם לחיים חשובים סתימה לגבי שבת תחשב סתימה גם לענייני דיני ממונות.