תוספתא כפשוטה על עירובין א:ה
תוספתא כפשוטה על עירובין · Tosefta Kifshutah on Eruvin 1:5
Open in the reader →112. היתה אחת למעלה ואחת למטה וכו'. ירושלמי פ"א ה"ג, י"ט ע"א, בבלי י"ד א', סוכה כ"ב ב'. ומסדר התוספתא ברור שבקורות קטנות עסיקינן, ואין בכל אחת מהן טפח. ועיין בערוך לנר סוכה כ"ב ב', ונעלמה ממנו לפ"ש התוספתא.
213. רואין את התחתונה כאילו היא עולה למעלה וכו'. כלומר, אומרים גוד אסיק, או חבוט רמי. 37 ונקט את שניהם מפני הסיפא, שאם אחת מהן למעלה מכ' אמה אין אומרים חבוט רמי, ואם אחת מהן למטה מעשרה טפחים, אין אומרים גוד אסיק. ובירושלמי ובבבלי עירובין הנ"ל אמרו שר' יוסי בר' יהודה סובר כאביו שאמר (בפ"א מ"ד) רחבה אעפ"י שאינה בריאה, ורואין אותה כאילו היא של מתכת, ואף כאן אעפ"י ששתי הקורות אינן מונחות בשוה, ואינן ראויות לקבל אריח כמו שהן, מ"מ רואין אותן כאילו מונחות בשוה. ברם בבבלי סוכה הסיקו שאם אין בין הקורות ג' טפחים אמרינן חבוט רמי, ואעפ"י שאין בכל אחת מהן טפח. וכן בירושלמי הנ"ל אמרו בשם רב: והוא שתהא העליונה בתוך שלשה טפחים לתחתונה. ופירשו הרשב"א והריטב"א כאן שאם אין ביניהן ג' טפחים אף רבנן מודי, וחבוט רמי עדיפא מלבוד, ורואין אותן כאילו שתיהן זו בצד זו ממש, ועיין בגאון יעקב כאן. וכן נראה מן הירושלמי הנ"ל, שהרי רב פסק להלן שם ברה"ד שהלכה כר"מ שאין אומרין רחבה אעפ"י שאינה בריאה, ומסתבר יותר שמה שאמר והוא שתהא העליונה בתוך שלשה לתחתונה היא אפילו כר"מ. ובמאירי כאן י"ד א' ד"ה היו משמע שהוא מפרש שהיו הקורות זו על גבי זו בשוה, ואם לא היה ביניהן ג' טפחים אנו אומרים לבוד, "ואעפ"י שבמתאימות לא הכשרנו בתורת לבוד, הואיל ותחתונה סובלת העליונה אם ארחי מכניעים אותה, די לנו בכך, ורואין כאילו נסמכו". ועיין בר"מ פי"ז מה' שבת הכ"ה, במ"מ ובכ"מ שם, ומפשוטה של לשון הר"מ משמע שהמבוי כשר, אעפ"י שהקורות מרוחקות זו פחות מג' טפחים גם כשנוריד אותן לשטח שוה. אבל במרכבת המשנה שם פירש את דברי הר"מ שהוא מדבר על מרחק הגובה, אבל כשנוריד אותן יהיו דבוקות ממש. ועיין באו"ש שם ובשי"ק לירושלמי הנ"ל ד"ה ובלבד. ברם כמה מן הראשונים 38 לרבות גם את הריטב"א בעצמו בסוכה כ"ב ב'. ושמא יש לפנינו שם מהדורא קמא. סוברים שר' יוסי בר' יהודה בשיטת אביו ממש (ואין כאן מליצה) ואין הלכה כמותו, וכ"ה ברי"ף שלפנינו, 39 אבל ברי"ף כ"י חסרה כל הפיסקא "וכן הא דא"ר יוסי בר' יהודה וכו' ולית הלכתא כותיה". עיין בגליון שם בהגהות א"י אות ג' ואות ד' ובדק"ס, עמ' 41, אות ח'. וכן מוכח ברא"ש כאן פ"א סי' י"ח. וכן לא העתיקה בס' העתים, עמ' 120 ואילך, ועיין בהערה פ"ו שם. ובתוספות עירובין וסוכה במקומו וכ"ה ברא"ש פ"א סי' י"ח ובהגה"מ להר"מ הנ"ל בשם מהר"מ [בר ברוך] ועוד.
314. ובלבד שלא תהא התחתונה למטה מעשרה וכו'. פירש הר"ח: למעלה מעשרים אמה שיצאה מתורת פתחו של היכל וכו', למטה מעשרה טפחים שיצאת מתורת מחיצה.