תוספתא כפשוטה על עירובין א:ו
תוספתא כפשוטה על עירובין · Tosefta Kifshutah on Eruvin 1:6
Open in the reader →115. היתה זו יוצאה מכותל זו וכו'. ירושלמי ובבלי הנ"ל.
216-17. או שהיתה רחבה מראשה אחד וקצרה מראשה אחד. כלומר, שמראשה אחד היתה רחבה טפח ומראשה שני היתה צרה, 40 והיא קצרה היא צרה, עיין להלן פ"ד, שו' 24. וכן בתיו"ט כלים פי"א מ"ז: שהרבה פעמים נמצא בלשונם שמשתמשים בלשון "קצר" והמכוון בו צר, ולפי שאינו רחב קראוהו קצר. ועיין רש"י כאן כ"ב א' סד"ה אריך וקטין. וכן ברש"י ע"ז ט"ז א' (במשנה שם) ד"ה בימה: קצר הוא וגבוה. ועיין הרשימה אצל ר"ש אברמסון בלשוננו הנ"ל (לעיל הע' 26), עמ' 67, ובהע' 2 שם. ואין ברוחבה טפח. ובבא זו אינה בירושלמי ובבבלי הנ"ל, ואף הר"מ לא הביאה, ופשוטה היא, שהרי אפילו אויר בפחות משלשה אינו פוסל.
317-18. הרי זה צריך. בד, כי"ע וכי"ל: צריך למעט, והיא באשגרה מלמטה, והנכון כלפנינו, ופירושו, הרי זה צריך קורה אחרת, וכ"ה בירושלמי (בלי המלה "אחרת") ובבבלי הנ"ל.
418. רבן שמעון בן גמליאל אומ' ארבעה. וכ"ה בבבלי הנ"ל ובמקבילה שבסוכה כ"ב א'. ובס' המפתח לרבינו נסים כאן ע"ו א': והיא שנויה בתוספתא דעירובין פ"א. וכ"ה דעת הבבלי בכ"מ שרשב"ג סובר שלבוד הוא בפחות מד' טפחים, עיי"ש ט' א', י"ד ב', ט"ז ב', ע"ו א', פ"ז ב'. אבל בירושלמי כאן: אית תניי תני ארבעה. מאן דמר שלשה כדי עבירת אדם, מאן דמר ארבעה כדי מקום, ועיין באו"ש פי"ז מה' שבת הכ"ד. ועיין להלן, שו' 24–25, ומש"ש. ועיין בירושלמי פ"א סה"ב, י"ט ע"א, ובגליון אפרים שם, ולפי הגהתו ידע גם הירושלמי שזו היא שיטת רשב"ג, אבל כבר כתבנו לעיל, שו' 8–9, סד"ה ברם שאין הכרח להגיה בירושלמי.
519. ומגעת בכותל אחר אם גבוהה הימנו שלשה טפחים וכו'. כלומר, אעפ"י שהקורה מגעת לכותל ממש אלא שהיא תלויה באויר (או מונחת ע"ג יתד דק) למעלה מן הכותל ג' טפחים צריך למעט את הגובה ולהוריד את הקורה עד פחות מג' טפחים. ועיין בבלי ט' א' ובתוספ' שם ד"ה שאין וברשב"א שם. אבל מתוך דברי הריטב"א ח' ע"ב מוכח, שאם הקורה מגעת עד הכותל ממש, אנו אומרים חבוט רמי אפילו אם הקורה גבוהה יותר מג' טפחים, וצ"ע מן הברייתא שלנו שמפורש בה שאפילו בכגון דא צריך למעט. וצריך לפרש שהמדרון של הקורה כאן אינו שופע הרבה, ואינו מפריע להנחת אריחים כדרכם. ועיין להלן.
620. עשויה מדרון מקבלת אורח בנוי חיושב כדרכו וכו'. כלומר שהקורה מונחת באלכסון, והיא יכולה לקבל אריח בנוי בטיט על גביה, שאינו צריך חיזוק יותר מאשר אריח המונח ע"ג קורה ישרה. ובמשנתנו פ"א מ"ה: עקומה רואין אותה כאילו הוא פשוטה, עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת. ונחלקו אמוראים בירושלמי בבבא ראשונה אם היא מדברי ר' יהודה (הסובר ברישא שאפילו היתה של קש רואין אותה כאילו היא של מתכת) או דברי הכל היא. ועל הסיפא ("עגולה וכו' ") אמרו שם שהיא דר' יהודה. וכמה מן הראשונים פירשו שבבבלי סברו שעקומה ועגולה כשרה לדברי הכל. 41 עיין רשב"א י"ד א' ד"ה עקומה, מאירי וריטב"א י"ג סע"ב, ומ"ש הגר"י שור בהגהותיו לס' העתים, עמ' 121, הע' פ"ו, ומ"ש לעיל הע' 39. וכבר העיר בגאון יעקב כאן י"ד א' סד"ה והיכא על התוספתא כאן שמפורש בה שאם אין הקורה מקבלת אריח מחמת מדרונה צריך להגביה, ואין אומרין רואין, וסיים: וצריך תירוץ.