תוספתא כפשוטה על עירובין ב:ט

130. בורגנין שבשדה בית סאתים מותר וכו'. בכי"ע: טרגיס וכו', וצ"ל: פירגוס, 47 הפ"י והיו"ד של "פירגוס" נתחברו ויצא: טרגיס. כלומר מגדל (πύργος), והוא פירגוס הוא בורגוס burgus, βοῦργος, עיין מ"ש שוובה בתרביץ ש"כ, עמ' 280, הערה 34, עמ' 281, הערה 35. ובורגן ומגדל הם שמות נרדפים, ולפעמים נשנו אחד על יד השני, עיין בתוספתא ערכין פ"ד הי"ג. ובמקום "מגדלות" שלהלן פ"ד סהי"א נשנה בירושלמי: בורגוסין, עיין מש"ש. ובורגנין 48 במקורות התלמוד באות המלים היוניות תכופות ב־accusativus, ואף כאן βοῦργον שבשאר הנוסחאות (וכ"ה להלן בסמוך אף בכי"ע) אינו אלא תרגום נכון של פירגוס, ואפשר שאין כאן תיקון סופרים אלא שינוי של עורך מאוחר, עיין מ"ש ע"ז בתרביץ ש"כ, עמ' 114. והברייתא מלמדת אותנו שבורגן שלנו שאינו אלא לשמירת השדה, ואין לנים בו ביום ובלילה 49 בניגוד לבורגן שלהלן פ"ד, שו' 39. אין דינו כבית דירה, ואם הוא בשדה מוקפת יותר מבית סאתים אין מטלטלין בשדה, וכפי שמבאר ר"ש בן אלעזר להלן.

231. אבל דיר או סהר או מוקצה וכו'. משנתנו פ"ב מ"ג. ופירש"י (י"ח א'): דיר של בהמות שעושין בשדות, היום כאן, והיום כאן, כדי לזבלה בגללי הבהמות. סהר לבהמות של עיר (והיו מקיפים אותו אפילו בחבלים, עיין לעיל שביעית פ"ד הי"ט). מוקצה רחבה שאחורי הבתים, וחצר שלפני הבתים, דכל הני הקיפן לדירה הוא. ועיין בס' העתים, עמ' 151. ועיין מ"ש לעיל פ"א, שו' 39–40.

332. כלל אמ' ר' שמעון בן לעזר וכו'. במשנה כי"מ (עיין דק"ס, עמ' 54) נוספה ברייתא זו כהמשך של משנתנו הנ"ל, ועיין בבלי כ"ב א', ק' א'. ובס' המפתח לרבינו נסים שם: ואיתה בתוספת' דעירובין בפרק ב', 50 והיה לפניו חילוק הפרקים כלפנינו. ואיתה נמי בגמ' דעושין פסין, כלל אמ' ר' שמעון וכו'. ועיין גם בדבריו לברכות כ"ה ב' שהעתיק את התוספתא ע"פ לשון הבבלי.

432-33. כל אויר שהוא תשמיש לבית דירה וכו'. "אויר" שלנו היא מחיצה שאין לה קירוי, דוגמת "אויר החצר" 51 בר"ח כ"ב א': קרפף הוא כעין כתלים בלא קירוי, והיא נקראת אילוסא של חצר. וקרוב לוודאי שצ"ל: מילוסא של חצר, כמו שהגיהו בגליון שם. ועיין בפיה"ג לטהרות, עמ' 84, ועמ' 141, ובגנזי שכטר ח"ב, עמ' 354, שו' 25. ועיין ירושלמי פ"ה סה"א, כ"ב ע"ג, ומ"ש להלן פ"ד, שו' 39, ד"ה בור שיח ומערה. שבמשנת ב"ב פ"ד סמ"ד, סוף אהלות ומקבילה שבתוספתא שם פי"ח הי"ב ועוד, ו"אויר הכנסת" שנזכר תכופות בירושלמי (עיין מ"ש בתס"ר ח"ג, עמ' 102), מעין ה־ὑπαίθριον היוני. ו"אויר" כזה משמש את הדירה, ואין הדירה משמשת אותו. ובכי"ע: כל אויר שתשמישו לבית דירה וכו', וכנראה שהנוסחא הוגהה ע"פ הבבלי הנ"ל. ופירש"י שם: כל אויר, אעפ"י שאינו מקורה, אם תשמישו לדירת אדם לכניסה וליציאה תמיד. והנוסחא שלנו יותר נכונה, והיא מקויימת גם ע"י ד וכי"ל. והוא מעין הסגנון במשנת אהלות פ"ו מ"ג ומ"ו: כותל המשמש את הבית (ולפיכך חציו נחשב כבית עצמו) וכו' בית המשמש את הכותל (ולפיכך כל הכותל נחשב כלחוץ, חוץ מכקליפת השום שלצד הבית) וכו'.

534. וכל בית דירה שהוא תשמיש לאויר וכו'. וכ"ה בד ובכי"ל (אלא שבכי"ל חסירה המלה "בית"). ואף כאן בכי"ע ובבבלי הנ"ל: וכל דירה שתשמישה לאויר. ועיין מ"ש לעיל. וגם כאן הנכון כלפנינו, ופירושו שהבית דירה משמשת את האויר, כגון בורגנין, שעיקרו אינו אלא להשגיח על האויר. וכן פירש"י גם את נוסחת הבבלי: וכל דירה שהיא מכוסה בגג, והיא עשויה לשמירת אויר שחוצה לה.