תוספתא כפשוטה על עירובין ג:יד

147. הנותן את עירובו בעיבורה של עיר וכו'. משנתנו פ"ה מ"ז, בבלי ס' ב'. ופירש"י: "בעיבורה של עיר באחד מן הבתים העומדין בתוך שבעים אמה ושירים". ולהלן פ"ד ה"ז, שו' 36 ואילך, נמנו הבניינים המתעברים עם העיר, אעפ"י שהן חוצה לה. ובתנחומא במדבר סי' ט' בד"ר: השובת במדינה אפילו היא כאנטוכיא שהיא מדינה גדולה (לעיל שו' 44) מהלך את כולה ועיבורה, וחוץ מעיבורה אלפים אמה. ומהו עיבורה, סטיות 54 כ"ה בערוך כ"י ברסלוי, לפי תוספות הערוך השלם ערך עבר ה', עמ' 307. ובתנחומא ד"ק וד"ו: חטיות, וברור שצ"ל: סטיות (רבים מסטיו), כלומר, איסטווניות, ובתנחומא הוצ' מנטובא ואילך, וכן בהוצ' בובר שם ובשאר נוסחאות הערוך בטעות: חנויות. וסנדקאיות 55 כ"ה בד"ק ובד"ו, ובד' מנטובא: ופנדקאיות. ובילקוט במדבר רמז תרפ"ג: ופונדקיות, ובהוצ' בובר: והפונדקיות, ובערוך: ופונדקין, וכנראה שכן צ"ל גם לפנינו: ופונדקאיות. אבל וודאי גמור אין כאן, והכתיב החסר "פנדקאיות" (במקום פונדקאיות הרגיל במקורות) מעורר חשד, ושמא צ"ל: וסנדמאיות (במקום "וסנדקאיות" שלפנינו), והכוונה לשלדי בניין המכוסים בלוחות ששמשו מחסה מפני הגשמים לעוברי דרכים, σανιδόματα, ולפנינו צורת הרבים הארמית של המלה σανίδομα, ואין סנדמיאות אלא פיגמין, עיין מ"ש להלן פ"ד הע' 20. שהן חוץ למדינה על הדרך.

248. נתנו חוץ לתחום אמה אחת וכו'. וכ"ה במשנתנו הנ"ל. ושאלו בבבלי ס' ב': חוץ לתחום סלקא דעתך (כלומר, הרי הנותן עירובו חוץ לתחום אינו עירוב), אלא אימא חוץ לעיבורה. ובברייתא שלנו גרסו בבבלי שם: נתנו חוץ לעיבורה של עיר אמה אחת וכו'. ועיין להלן רפ"ה ומ"ש לעיל, שו' 31, ד"ה אעפ"י שחשיכו, ובהערה 21 שם.

348-49. מסתכר באותה אמה ומפסיד את כל העיר מפני וכו'. וכ"ה בבברייתא שבבבלי הנ"ל. ובמשנתנו הנ"ל: מה שנשכר הוא מפסיד. ופירשו בבבלי הנ"ל שמשנתנו מדברת בכלתה מדתו בסוף העיר, והעיר עולה לו כד' אמות, ולא הפסיד אלא אמה אחת מצד השני של העיר, והולך לצד השני אלפים אמה חסר אחת, עיין בתוספות שם ד"ה כאן. אבל הברייתא שלנו מדברת בעיר גדולה, ואם נתן עירובו מחוץ לעיר אפילו אמה אחת מודד אלפים אמה ממקום עירובו ומפסיד את עודף העיר וכל האלפים אמה חוצה לה מן הצד השני. ועיין בתוספות שם ד"ה אין.