תוספתא כפשוטה על עירובין ג:ט

130. הרועין והקייצין והבורגנין וכו'. כל הברייתא בבבלי ע"ג רע"א. וקבוצה זו אף בבבלי סוכה ח' ב', סוכת רקב"ש. וקייצין פירושו קוצצי תאנים, והם קייטיא בארמית, וכן מתורגם "קייט[י]א" שבירושלמי תענית פ"ד ה"ח, ס"ט ע"א, ואיכ"ר פ"ב, ב' (הוצ' בובר, עמ' 106. ועיין ערוך ערך גרב ג') "קוצצי תאנים" בבבלי ברכות מ"ד א'. ומפני שהתאנים אין לקיטתן כאחד (לעיל פאה פ"א ה"ז ובמקבילות), והיו נוהגים לקוצצן בכל יום בקריצתא, בבוקר השכם לפני זריחת השמש, 19 ירושלמי ברכות פ"ב ה"ח, ה' ע"ג; ב"ר פס"ב, ב', עמ' 673; שהש"ר פ"ו, ב'; קה"ר פ"ה, י"א. היו הקייצים לנים לפעמים בשדה. וכנראה שאח"כ היו נשארים שם לשמור את התאנים השטוחות בשדה, והיו שומרים אף בשבת, עיין בר"ח וברש"י. והבורגנין כאן הם יושבי הבורגן, כעין פירוש ר"ח, βουργάριοι, burgarii. ובראבי"ה סי' ת"ב, ח"א, עמ' 458: וכן מוכח בתוספתא דמכילתין פרק שלישי 20 והיה לפניו חילוק הפרקים כלפנינו, ושלא ככי"ע, אעפ"י שבדרך כלל הגירסאות שלו בתוספתא מתאימות לכי"ע. ועיין להלן, הע' 61. ומייתי לה בפרק הדר וכו'.

231. אעפ"י שחשיכו חוץ לתחום. בבבלי הנ"ל ליתא, אבל גם בראבי"ה הנ"ל: אף על פי שהחשיכו חוץ לתחום וכו'. ופירש רבינו: "חוץ לתחום, בסוף התחום, אי נמי חוץ לתחום ממש, ובתוך שתי אמות לר' אליעזר (כמשנתנו ספ"ד), כדגרסינן לעיל (נ"א ע"ב) לא יצא עשיר חוץ לתחום וכו' 21 עיין רש"י שם ד"ה ה"ג ולא יצא. ובתוספות שם ד"ה ויצא פירש ר"י שחוץ לתחום פירושו כאן חוץ לעיבורה של עיר, והביא ראייה ממשנתנו פ"ה מ"ז, וכפירוש התלמוד ס' ב'. ועיין במבוא לנוה"מ למהרי"ן אפשטין, עמ' 513. ובהשלמות ותוספות של הר"ח אלבק למשנה כאן, עמ' 434. ועיין להלן, שו' 48, ושו' 63–64, ד"ה ובלבד, ומש"ש. הרי אלו כאנשי העיר. אלמא אע"ג דחשיכו להו בסוף התחום, כיון דדעתיהו ללון בעיר הרי הם כאנשי העיר".

332. ובזמן שדרכן ללון בשדה וכו'. ופירש"י: אעפ"י שאוכלין בעיר. ואמרו שם בגמרא שאפילו למ"ד מקום פיתא גורם, שאני הכא דאנן סהדי שנוח להם יותר להשאר בשדה לוא היו מביאים להם פת לשם.

432-33. אין להן אלא אלפים אמה בלבד. וכ"ה בראבי"ה הנ"ל. ופירושו שאינם יכולים להכנס אלא לתחילת העיר, עד מקום שכלה מדתן בלבד. ובבבלי הנ"ל: יש להם אלפים לכל רוח. אבל בר"ח שם גרס גם בבבלי כמו בתוספתא כאן, והיא גירסא יותר נוחה, שהרי העיקר הוא שאינן כבני העיר.