תוספתא כפשוטה על עירובין ד:יא

153-54. אמ' ר' שמעון יכולני אני שיהו עולין מטבריא וכו'. בכי"ע ובתוספות רי"ד נ"ה ב' (ה' סע"א מן הספר): יכול אני וכו'. ובכי"ל: יכולני שיהו עולין וכו'. ובתוספ' רי"ד הביא מכאן ראייה שמערה מתעברת עם העיר, והעתקנו את הפיסקא לעיל, שו' 39, ד"ה בור. ובירושלמי פ"ה ה"א, כ"ב ע"ב, הביאו מתחילה ברייתא זו לראייה שנותנין פגום לפגום, ואח"כ למדו מכאן שנותנין עיבור לעיבור, ודחו: כאן להילוך וכאן לעיבור. כלומר, מותר להלך בין הבתים והפגומים, אם אין ביניהם יתר משבעים אמה ושיריים, עד סוף המדינה. אבל לעניין עיבור אין מתעברין עם העיר אם הם נמשכים יותר מאלפים אמה, או יותר מגודל העיר עצמה, אפילו פחות מאלפים אמה, עיין מ"ש לעיל, שו' 25–26, ד"ה והרשב"א.