תוספתא כפשוטה על עירובין ד:יג

162-63. ריבע את העיר ועשאה כטבלה מרובעת וכו'. בבבלי נ"ו ב': המרבע את העיר עושה אותה וכו'. ופירש"י: המרבע עיר עגולה. ומדברים כאן בעיר עגולה שהקוטר שלה אלפים אמה, עיין להלן, שו' 67–68, ד"ה נמצאת העיר. ועיין לעיל, שו' 22 ואילך, ופ"ג, שו' 41.

263. ועשה את תחומה כטבלה וכו'. בד: ועשה ומרבע כנגדן את תחומה וכו'. ובכי"ל: עושה תרומה בטבלה מרובעת וכו', וברור שצ"ל: עושה תחמה (ונתפרדה החי"ת לרי"ש וי"ו) וכו'. ובכי"ע: עושה את תחתיה כטבלא וכו'. וברור שאף שם צ"ל: עושה את תחומה 50 המי"ם נתפרדה לכ"ף ויו"ד, והכ"ף נתחברה עם הוי"ו שלפניה, ויצא: תחתיה. וכו'. ובבבלי הנ"ל: וחוזר ומרבע את התחומין, ועושה אותן כמין טבלא מרובעת וכו'. ובכי"ו הקריאה בספק, ואפשר לקרוא "החומה", כלהלן, שו' 66 (בכי"ו), ובשנו"ס לא הבאנוה, וברור שצ"ל: תחומה כבשאר נוסחאות.

363-64. אין מודד את האמצע מפני שהו כמפסיד וכו'. בד: מפני שהוא מפסיד למזרח' וכו'. ובכי"ע ובכי"ל: מן האמצע מפני שהוא מפסיד וכו', ואף לפנינו צ"ל: אין מודד מן האמצע וכו'. ופירושו שאינו מודד אלפים אמה מאמצע הצלע, ואח"כ מעגל מסביב הזויות, כדי שאף שם לא יהיו לו אלא אלפים אמה, כמו מאמצע הצלע, "לפי שהוא מפסיד את הזויות, והתורה נתנה לתחומי העיר פיאות ואין כאן פיאות גמורות" (לשון הרשב"א נ"ו רע"ב סד"ה וכשהוא). ובבבלי הנ"ל: לא ימדוד מאמצע הקרן אלפים אמה, מפני שהוא מפסיד את הזויות. ופירש הרשב"א הנ"ל: לא ימדוד אלפים מאמצע הקרן, ויאמר שאין לו בשום מקום, ואפילו בקרנות אלא אלפים אמה, כמו שיש לו בכל צידי התחומין, לפי שהוא מפסיד את הזויות וכו'. והוא ממש כעניין התוספתא אלא שניסחו אחרת. ועיין בפירש"י, באוה"ג, עמ' 47, ובמאירי בסוגיין.

464-66. אלא מודד לקרן מזרחית צפונית, ונותן למזרחה צפונה אלפים אמה, ומודד לקרן מערבית דרומית, ונותן למערבה דרומה אלפים אמה, וחוזר ומרבעה. כלומר נותן ריבוע של אלפים על אלפים בזוית מזרחית צפונית, וכן בזוית מערבית דרומית, ואח"כ מרבע את כולו, ונמצא שיכול ללכת מן הזוית באלכסון, עוד שמונה מאות אמה, עיין להלן, ובבבלי הנ"ל: אלא מביא טבלא מרובעת שהיא אלפים אמה על אלפים אמה, ומניחה בקרן באלכסונה. והיא היא.

566. ועושה את תחומה כטבלה וכו'. וכ"ה בד (אלא ששם: כטבלא). ובכי"ו בטעות: ועושה את החומה כטבלה וכו'. ובכי"ע: ועושה אותה כמין טבלא וכו'. ובכי"ל ועושה אותה בטבלה וכו'.

667-68. נמצאת העיר מושכרת ארבע מאות אמה אילך וארבע מאות אמה אילך. וכ"ה ("מושכרת") גם בכי"ל. ובד: מושכתו, ובכי"ע ובבבלי: משתכרת, והיא מושכרת, היא משתכרת. והעיר כאן כוונתו לעיר העגולה שריבעו אותה. ובעיר שקוטרה אלפים אמה עסיקינן. וחצי קוטרה (radius) מן המרכז עד המקום שהוא נוגע בריבוע שסביבה הוא אלף אמה, וכשמותחים אותו עד הזוית שבריבוע שמסביב העיגול, הוא אלף וארבע מאות אמה, שהרי אמרו (נ"ז א' ובמקבילות): כל אמתא בריבוע, אמתא ותרי חומשי באלכסונה, 51 כבר ידעו הראשונים שאין חשבון זה אלא בערך, כיחס היתר אל הצלע במשולש שזויתו היא °90 ושני צלעיו שוים. ונמצא מרויח שני חומשין של אלף אמה, שהן ארבע מאות אמה מצפון, וכן מרויח בדרום. וזהו לעניין העיר עצמה, אבל לעניין התחום, שהקו הישר שלו הוא אלפים אמה מכל צד, משתכר באלכסונו פי שתים, כלומר, שמונה מאות אמה, מכל צד. וכ"ה בבבלי הנ"ל: נמצאת העיר משתכרת ארבע מאות לכאן וארבע מאות אמה לכאן, נמצאו תחומין משתכרין שמונה מאות אמה לכאן ושמונה מאות אמה לכאן, נמצאו העיר ותחומין משתכרין אלף ומאתים לכאן ואלף ומאתים לכאן.