תוספתא כפשוטה על עירובין ד:ה
תוספתא כפשוטה על עירובין · Tosefta Kifshutah on Eruvin 4:5
Open in the reader →124. היתה רחבה מראשה אחת, וצרה מראשה אחר וכו'. בבבלי נ"ה א': היתה רחבה מצד אחד וקצרה מצד אחר וכו'. והיא קצרה היא צרה, עיין מ"ש לעיל פ"א, הערה 40.
225-26. מכניסו לאמצע מרביע כנגדו ומודד המינו וכו'. הביטוי "מכניסו לאמצע" נמצא כמה פעמים להלן בפירקין. ושמא הכוונה כאן שמכניס את הצר לתוך אמצע העיר, וע"י זה העיר מתנפחת, ומרבע אותה. והרשב"א (נ"ה א') כתב: ועיר שרחבה מצד אחד וקצרה מצד אחר צריך עדיין עיון, כיון שמושבה כן אם יש בין ראשה הרחב לראשה הקצר ארבעת אלפים אמה, אם מרבעים אותם אם לאו, דהרי הוא גם כן כעיר העשויה כקשת וכו'. וכן ברא"ש פ"ח סי' ב': וגם צריך לדקדק ברחבה מצד אחד וקצרה מצד אחר, שזו היא עיקר העיר שכך היא עשויה, אם נאמר רואין אותה כאילו היא שוה, אפילו אורך העיר ד' אלפים אמה. והנה הר"ח נ"ה א' השוה עיר העשויה כקשת לעיר שיוצאין ממנו שני פיגמין, והתנאים המגבילים בעיר העשויה כקשת (עיין מ"ש לעיל) קיימים גם בפיגמין (עיין בתוספות נ"ה א' ד"ה עיר ובשאר הראשונים שם). ובמאירי נ"ה א' הביא בשם הרשב"א שכתב בשם גאוני ראשונים 19 בחידושי הרשב"א שלפנינו הביא כן בשם הראב"ד. ושמא כוונת המאירי לעבודת הקודש הארוך (עיין לעיל פ"ג, הע' 35), או לתשובה שהשיב לו, עיי"ש במאירי, ל"ז ע"ג (מן הספר). שאין מרבעים את העיר נגד הפיגם אלא דווקא כשהוא נגד אמצע העיר, אבל אם הוא מצדו אין מרבעין כנגדו אלא דווקא אם הוא פחות מד' אלפים. ודעה זו יסודה בירושלמי פ"ה ה"א, כ"ב ע"ב, שכן אמרו שם: ר' בר אחא ר' יסא בשם ר' יוחנן מאיכן מעברין כנגד השקוף עד אלפין אמה וכו' לא מסתברא אלא כנגד הפגום, אבל מכנגד העיר אפילו כמה וכו', עיין מ"ש בספרי הירושלמי כפשוטו, עמ' 291. ולהלן שם אמרו בשם מ"ד אחד שבעיר קטנה (כלומר, שהיא פחות מאלפים אמה) אין מעברין כנגד הפגום אם ארכו יותר מן העיר, שלא תהא התוספת יתירה על העיקר, עיי"ש. ושמא צריך לפרש ע"פ זה גם את הברייתא שלנו שלא נאמרו ההגבלות הללו אלא בפיגמין, אבל עיר שהיא ארוכה מצד אחד וצרה מצד אחר, אפילו הצד הצר שבה הוא עיקר העיר, ומוציאין אותו לאמצע העיר ומרבעין את העיר אפילו אם צידה הצר ארוך כמה, כדין פיגם שהוא כנגד אמצעיתו של עיר.
326. היה בית אחד יוצא המינה כמין פיגם וכו'. וכ"ה בד ובתוספ' רי"ד שנביא להלן. ובכי"ע: פגום, ובכי"ל: פגם. ובמשנתנו רפ"ה: פגום נכנס פגום יוצא וכו'. וכבר העירותי בספרי הירושלמי כפשוטו, עמ' 291, על תשה"ג הרכבי סי' שנ"ט, עמ' 182, והם גרסו גם במשנתנו: פיגם נכנס ופיגם יוצא, והכוונה כנראה למלה היונית פיגמא (πηγυα), והוא שלד של בניין לפני הבית, 20 עיין מ"ש לעיל פ"ג, הע' 55. או מדרגות של במה, ובליטות מן העיר נראין כן, וכן פירשוה יעקב לוי במלונו ואחרים. ובירושלמי רפ"ה: פגום יוצא מוציאין את העיר כנגדו. ועיין מ"ש להלן בגירסת הבבלי.