תוספתא כפשוטה על עירובין ה:כג

159-61. והיתה לו אכסדרה על פיתחו, בזמן שמגופפת מותרת לו ואסורה לכל בני חצר, אם אין מגופפת אסורה לו וכו'. במשנתנו (מעשרות פ"ג מ"ו) מפורש שאכסדרה הרי היא כחצר, וכ"ה להלן ספ"ז. ופירשו הר"מ והר"ש במשנה שם שאכסדרה מוקפת משלש רוחות במחיצות (ע"פ הבבלי ב"ב כ"ה רע"ב). ולפיכך אם אינה מגופפת מכל רוחותיה הרי היא כחצר. ואעפ"י שהיא קניינו הפרטי, דינה כד' אמות שלפני פתחו שאף הן קניינו הפרטי, לדעת ר' יונתן (ירושלמי ב"ב פ"א ה"ז, י"ג ע"א. ועיי"ש שר' יוחנן חולק), ומ"מ אסורות לו אם לא עירב, מפני שהן פרוצות במילואן לרשות האסורה להן. אבל אם היא מגופפת מכל רוחותיה, הרי האכסדרה כביתו. וכן שנינו להלן ב"מ פי"א הי"ג: מי שיש לו אכסדרה לפנים מחצירו (בד ובכי"ע ובאשכול: מביתו), בזמן שמגופפת נותנין לו מכניס ומוציא ארבע אמות בחצר, אינה מגופפת הרי היא כשאר כל החצר. ועיין בס' האשכול ה' מזוזה, הוצ' הר"ח אלבק ח"א, עמ' 195, שהביא בשם גאון שסתם אכסדרה היא פרוצה מרוח אחת. ושוב הביא (על אכסדרה דבי רב, שהיא כחצר, בבלי ב"ב י"א ב', מנחות ל"ג ב'): ויש מי שפירש דד' כותלים היו לה מד' רוחותיה, והיא הנקרית אכסדרה לפנים מן הבית, והביא את התוספתא בב"מ הנ"ל.

261-62. כלים ששבתו בחצר מותרין ליטלטל בחצר. בבא זו חסרה בכי"ע 61 אלא שבכי"ע חסרה כל הסיפא מ"אם אין מגופפת וכו' ". ובכי"ל, אבל ישנה גם בד ובקג"נ. ופירושה: והרי כלים וכו', ובזמן שאינה מגופפת דינה כחצר ממש, ומותר לטלטל כלים ששבתו בתוכה ולהוציאן לחצר. ואף החכמים מודים שהיא רשות אחת עם החצר, כפי שמוכח מן הבבלי כאן צ"א ב', עיי"ש ברש"י ד"ה רבנן היא וד"ה דלא קתני. ומכאן שר"ש להלן מנה את הרשויות שיש להם שמות מיוחדים, אעפ"י שלא בכולן נחלקו החכמים. ועיין בירושלמי פ"ט ה"א, כ"ה ע"ג, ולפי שיטתו הברייתא שלנו כר' יהודה.