תוספתא כפשוטה על עירובין ו:ה
תוספתא כפשוטה על עירובין · Tosefta Kifshutah on Eruvin 6:5
Open in the reader →114. אין משתתפין לא באוצר ולא במבוי אלא אם כן ייחד לו מקום. וכ"ה בד, בכי"ע ובכי"ל. ושמא צ"ל: לא באוצר ולא במרת' (=במרתף) וכו', עיין מ"ש להלן בשם הירושלמי. אבל קרוב לוודאי שהנכון הוא בקג"נ: אין משתתפין באוצר במבוי וכו'. ובירושלמי פ"ז ה"ו, כ"ד ע"ג: תני אין מזכה להן בחבית שבמרתף. אמר רב הושעיה שמא ישכח וישתנה, כלומר, שמא ישכח וישתה אותה. וכן לעיל שם פ"ג ה"ז, כ"א ע"ב: ושווין שלא יתננה בסל. אמר ר' בא שמא ישכח ויאכלנה. וכן להלן בירושלמי פ"ז ה"י, כ"ד ע"א: שמא ישכח ויוציאנה. אבל בבבלי ס"ח א' אמרו: תניא אין משתתפין באוצר. והא תניא משתתפין. אמר רב אושעיא ל"ק, הא ב"ש והא ב"ה וכו'. ופירשוה מטעם ברירה, עיי"ש. וכבר העיר בקרן אורה שם שמן התוספתא מוכח שלא מטעם ברירה אתינן עלה. ואפשר שלפי הבבלי לא חששו שמא ישתנה, שהרי צריך להגביהה מן הקרקע מיד, עיין מ"ש לעיל, שו' 3, סד"ה אבל בכי"ע.
214-15. האנשים שנשתתפו שלא לדעת הנשים שיתופן שיתוף וכו'. בירושלמי מעשרות רפ"ג, נ' סע"ב: אין לה עליו בית דירה? 24 כלומר, הירושלמי מקשה על משנתנו שם רפ"ג ששנתה: המעביד תאנים בחצירו לקצות, בניו ובני ביתו אוכלין ופטורין, מפני שהתאנים עדיין לא נגמרו מלאכתן, והחצר אינה שלהן. והשאלה היא למה מותר לבני ביתו (=אשתו) לאכול, והרי יש לה זכות בית דירה בחצר, וכשם שהחצר קובעת לבעלה כך תקבע גם לה. כן פירשו בפי' הרא"ף ובס' ניר שם. ומתרץ הירושלמי: כהדא דתני אנשים ששיתפו שלא מדעת הנשים 25 כ"ה בכי"ר. וכן בנוסח הרש"ס: נשים. אבל בד"ו בטעות: אנשים. שיתופן שיתוף. נשים ששיתפו שלא בדעת אנשים אין שיתופן שיתוף. כלומר, אם האשה אין לה דירה מיוחדת משלה, והיא גרה יחד עם בעלה, והיא שיתפה כנגד רצון בעלה אין שיתופה כלום, אבל אם הבעל שיתף כנגד רצון אשתו שיתופו שיתוף, ומכאן שאף בדירה אין לה אלא זכות אורח שלא ייחדו לו מקום, ולפיכך אין חצר בעלה קובעת לה למעשר. ובבבלי פ' א': נשים שעירבו ונשתתפו שלא מדעת בעליהן אין עירובן עירוב ואין שיתופן שיתוף. והעמידוה בבבלי (לפי פירוש הר"ח והר"מ בפ"ה מה' עירובין ה"ה) בשאוסר הבעל על בני המבוי, והיינו שמיחה בפירוש עליה, ואינו רוצה לערב עמהם. ולפי פירש"י שם העמידוה בשאינו אוסר על בני המבוי, והיינו ביש לו פתח למבוי אחר והוא רגיל לצאת משם, ולפיכך אפילו בסתם אין האשה יכולה לערב ולשתף בלי רשות מפורשת מבעלה. אבל אם יש לה מקום מיוחד, והיא מקבלת פרס מבעלה, או שיש לה בית מנכסיה, האשה אוסרת, עיין לעיל פ"ה, שו' 25, בבלי ע"ג א' ונדרים פ"ח ב', ותוספות כאן ע"ט ב' ד"ה וע"י אשתו.