תוספתא כפשוטה על עירובין ו:ו
תוספתא כפשוטה על עירובין · Tosefta Kifshutah on Eruvin 6:6
Open in the reader →116. משתתפין במבוי ואם רצו לערב מערבין. וכ"ה בד ובכי"ל. ובכי"ע בטעות: ואם לא עירב מערבין. ועיין מ"ש להלן.
217. מערבין בחצרות אבל אין רשאין להשתתף. בבלי ע"א ב': דתניא מערבין בחצירות - בפת - ואם רצו לערב - ביין - אין מערבין. משתתפין במבוי - ביין - ואם רצו להשתתף - בפת - משתתפין. ואין ספק שזו היא חברייתא שלפנינו והמלין "בפת" "ביין" הן פירוש לעירוב ושיתוף. ופירש"י שעירוב הוא משום דירה, ודירתו של אדם אין לבו נמשך אלא אחר הפת, אבל שיתוף מבואות אינו אלא לשתף את החצירות שבמבוי ולא את הבתים, וחצר לאו בת דירה היא. ועיין מ"ש להלן בשם הירושלמי.
317-18. משתתפין במבוי ומערבין בחצרות שלא לשכח עיקר העירוב דברי ר' מאיר וכו'. במשנתנו פ"ז מ"ט: לא (כ"ה ברוב הנוסחאות, ועיין בתיו"ט שם מ"י) אמרו לערב בחצרות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות. ובבבלי ע"א ב' הנ"ל: מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי כדי שלא לשכח תורת עירוב דברי ר' מאיר, 26 כ"ה בר"ח ובכי"י, עיין דק"ס, עמ' 288, הע' ב'. וחכמים אומרים או מערבין או משתתפין. ועיי"ש המחלוקת בגמרא בפירוש הדברים וברש"י ובתוספות שם ד"ה בפת. ובבבלי שם וכן להלן שם ע"ג ב' מוכח, שלכל הפחות לחד מאן דאמר, אם עירבה כל חצר לעצמה בפת, ולא השתתפו במבוי, וכן אם השתתפו במבוי בפת, ולא עירבו בחצרות, אסור לטלטל במבוי לר"מ, אבל לחכמים עירוב בפת מועיל אף למבוי, בין אם עירבו בה בחצירות, בין אם השתתפו בה במבוי. אבל מסוגיית הירושלמי פ"ו ה"ח, כ"ג ע"ד, מוכח שעירוב בחצירות אינו מועיל לטלטול במבוי אף לחכמים, והם חולקים בנשתתפו במבוי, ולא ערבו בחצרות, שלחכמים מועיל השיתוף לחצרות, 27 עיין בתוספות ע"א ב' ד"ה בפת. ולר"מ אינו מועיל. ובמשנתנו פ"ו מ"ח: חמש חצרות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי, עירבו בחצרות ולא נשתתפו במבוי, מותרין בחצרות ואסורין במבוי, ואם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן. ערבו בחצרות וכו'. והירושלמי אמנם מעמידה כר' מאיר, אבל לא מטעם הבבלי, עיין מ"ש בירושלמי כפשוטו, סוף עמ' 317 ואילך, ופירשו במשנתנו "ואם נשתתפו במבוי" כלומר, אחרי שעירבו בחצרות, כלומר ואם נשתתפו נמי במבוי (כבבלי ע"ג ב'). ועיין ירושלמי פ"ו ה"ה, כ"ג ע"ג, שם ה"ח הנ"ל, ספ"ז, כ"ד ע"ד, תענית פ"ד ה"א, ס"ז ע"ב, מגילה פ"ב ה"ג, ע"ג ע"ב, ובבלי כאן ע"ב א'. ואמרו להלן שם בירושלמי פ"ו הנ"ל: פשיטא מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי. מערבין בחצירות, אם רצו להשתתף (במבוי) 28 המלה "במבוי" היא אשגרה מוטעית. אינן משתתפין. ואם נשתתפו (צ"ל: משתתפין) במבוי, אם רצו לערב מערבין. 29 זו היא הרישא של הברייתא שלנו, עיין מ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 319. ועיין בהגהות יפה עינים כאן ע"ג סע"ב, ודברי הרב ז"ל לא נתחוורו לי. ותני מערבין ומשתתפין כאחת דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים מערבין בחצירות, או משתתפין במבוי, אם מערבין בחצירות מותרין בחצירות ואוסרין במבוי. ואם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן. אמר להן אף אתם משכחין עלינו הלכות עירובין. ועיין מ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 318. ולמדתי את עיקר הדברים מס' גאון יעקב ע"א סע"ב ד"ה ומדקאמר הרמב"ם, עיי"ש. ועיין גם מ"ש זקן זקני בקרן אורה שם, וקרובין דבריהם להיות שוין.