תוספתא כפשוטה על עירובין ז:ב

112. ההרים והפיסקין וספינה וכו'. וכ"ה בכי"ע. ובד: החרים והפסקן וכו'. ובכי"ל: החרם והפסקין וכו'. והוא חרם הוא חריס וכו', כלומר, חריץ (עיין מ"ש לעיל ח"ב, עמ' 625, שו' 22), עיין בבלי מ"ז סע"ב, בר"ח שם מ"ח רע"א, בתוספות ובמאירי מ"ז ב'. ופיסקין היא בריכת דגים (πισκίνη, piscina) וכו'. ועיין מ"ש בתס"ר ח"ג, עמ' 154.

2גבוהין עשרה טפחים וכו'. כלומר, ורחבן ארבעה, והתוספתא השמיטה את הרוחב. מפני שאין דרכן להיות פחות מרוחב ארבעה, וכן לעיל שבת פ"י ה"ח, ה"י, הי"ב, הי"ד ולהלן בברייתות, ועוד. ולפ"ז כולן רשויות היחיד גמורות הן.

313. אבל יורד לתוכן ואוכל. כלומר, שלא יעמוד ברשות הרבים ויאכל מן הספינה או ישתה מן הבריכה שהיא רשות היחיד, כמשנתנו פ"י מ"ו. ובתוספות בכורים פירש שאין אנו חוששים משום טרחה, עיין לעיל פ"ב, שו' 53–54 ומש"ש.

414. פחות מיכן בתוך ארבע אמות מותר וכו'. כלומר, אם היו פחות מעשרה טפחים בגובה, והן כרמליות, מותר לטלטל בהן לכתחילה בפחות מד' אמות, אבל לא יותר, כדין כל כרמלית שאין מטלטלין בה יותר מד' אמות. אבל ברשות הרבים לא יטלטל לכתחילה אפילו בפחות מד' אמות אלא בשעת הדחק, עיין בהשגות הראב"ד פי"ב מה' שבת הט"ו, הי"ז והי"ט. ועיין לעיל שבת פ"י, שו' 19 ואילך, ושם מדברים במטלטל ד' אמות מחוצה להם. ולעצם הדין עיין ר"מ שם וברשב"א שבת ח' רע"ב.