תוספתא כפשוטה על עירובין ח:יח

158-59. מחזירין ציר התחתון של דלת שידה תיבה ומגדל, ואין מחזירין ציר העליון. במשנתנו פ"י מי"ב: מחזירין ציר התחתון 44 פירש"י: של דלת חלון שידה תיבה ומגדל, שפתחיהן מצדיהן, דציר התחתון כל זמן שלא יצא העליון נוח להחזירו, ואין כאן בניין. במקדש, אבל לא במדינה, והעליון כאן וכאן אסור. ר' יהודה אומר העליון במקדש, והתחתון במדינה. ולפ"ז הברייתא שלנו כר' יהודה, שהרי לא הזכירו כאן במקדש. ובבבלי ק"ב ב': תנו רבנן ציר דלת שידה תיבה ומגדל במקדש מחזירין, במדינה דוחקין (פירש"י, אם לא יצא כולו, אלא התחיל להשמט), והעליון כאן וכאן לא יחזיר, גזרה שמא יתקע, ואם תקע חייב חטאת. ורש"י פירש שהעליון אסור אפילו במקדש, מפני שהת"ק סובר שיש בניין בכלים. ובתוספות פירשו שאפילו ציר העליון אינו אלא מדרבנן אלא דשבות גדולה כזו לא התירו במקדש. וכן מפורש בירושלמי במקומו, כמו שהעיר בגאון יעקב ק"ב ב', ועיין ביפה עינים שם, 45 במאירי ק"ב ב': "ויש מפרשי' והעליון כאן וכאן אסור, כשיצא אף העליון, ומפני שתחתון יוצא תחלה הוא תופשה בלשון זה, ותמצא שר' יהודה מתיר אף שיצאו שניהם". ולפי פירוש זה אף כאן הכוונה שאין מחזירין אם יצא גם ציר העליון. ולא מצאתי את הפירוש שהביא במאירי בשום מקום אחר. ועיין לעיל שבת פי"ד, שו' 7 ואילך.

259-60. של בור של יציע של דות הרי זה לא יחזיר. ואם החזיר חייב חטאת. וכ"ה בבבלי הנ"ל. ומלשון התוספתא ברור שאפילו בציר התחתון לא יחזיר (שהרי ציר העליון אפילו בשידה לא יחזיר, ומקדש לא נזכר כאן כלל, והברייתא שלנו ר' יהודה היא), ומכאן שאם החזיר את ציר התחתון בבנין המחובר לקרקע חייב חטאת. וכן מפורש בתוספות רי"ד במקומו. ועיין באו"ז ח"ב, ה' עירובין סי' ר"י, נ"ג ע"א. ועיין בגאון יעקב שנסתפק בזה, ולפלא שלא הביא את התוספתא. אבל עיין בפירושו (מרא דמתניתא) על התוספתא שפירש את הרישא במקדש, וכחכמים. ואעפ"י שבסיפא להלן אנו מוכרחים לפרש שבמקדש אנן קיימין, שאני "כנור" שמוכח מתוכו שבכנור של מקדש עסיקינן, מה שאין כן שידה תיבה ומגדל, שאין הכרח לפרש כן. ופירוש המלה "יציע" בזמן חז"ל לא נתברר כל צרכו, עיין בבבלי ב"ב ס"א א' ובעה"ש ערך יציע ומ"ש בתס"ר ח"ג, עמ' 192, ועיין מ"ש להלן פסחים פ"א ה"ג, שו' 9, ד"ה היציע והדות. ועל "דות", עיין מ"ש לעיל ח"א, עמ' 470.