תוספתא כפשוטה על עירובין ח:יט
תוספתא כפשוטה על עירובין · Tosefta Kifshutah on Eruvin 8:19
Open in the reader →160-61. נימת כנור שנפסקה קושרין אותה. במשנתנו פ"י מי"ג: קושרין נימא במקדש, אבל לא במדינה. אם בתחילה כאן וכאן אסור. ופירש ר"ח (ק"ג א') ורש"י למשנתנו שבקשר של קיימא עסיקינן, ומכשירי מצוה דוחין את השבת, אבל בתחילה, שלא היתה שם מעולם, אסור, שהרי היה יכול לקושרה מערב שבת. וכן מפורש בירושלמי למשנתנו (הי"ב, כ"ו ע"ג) שמעמידה בשיטת ר' שמעון בן אלעזר הסובר (להלן תענית פ"ג סה"ג) שכלי שיר מעכבין את הקרבן. ועיין מ"ש בגאון יעקב במקומו, ומ"ש שם על שיטת הר"מ. ועיין בתיו"ט ומ"ש בס' חקרי לב ח"א או"ח סי' ס' (לה' שבת סי' שי"ז) שבאר את הסוגיא בבאור מפולש. ועיין בהגהות אור גדול במקומו.
261. קשרה ונפסקה קושרין אותה. וכ"ה בקג"נ. אבל בד, בכי"ע ובכי"ל: אין קושרין אותה. ופירש בס' חקרי לב הנ"ל (וכן כיוון מדעתו בתוספות בכורים כאן) ע"פ הירושלמי שבת פ"ז ה"ב, י' ע"ג, ובבלי שם ע"ד ב', שבשני קשרים מכוער הדבר, ואפילו לפני מלך בשר ודם אין עושים כן. אבל מחוורתא כגירסתנו, וכן הגיה מדעתו במרא דמתניתא, וכן נוטים דברי בעל ח"ד.
362. והלא אין קושרין אותה אין לה קול. בד, בכי"ל ובקג"נ: והלא (בקג"נ: והלוא) אם קושרין וכו', והיא היא, עיין מ"ש לעיל שבת פי"ג ה"א, שו' 2. ובכי"ע: והלא קושרין אותה וכו', ובבבלי ק"ג א': אף היא אינה משמעת את הקול. וכע"ז גם בירושלמי במקומו.
462-63. אלא משלשל מלמעלה ועונב מלמטה. וכ"ה בירושלמי הנ"ל. ובבבלי הנ"ל: אלא משלשל מלמטה וכורך מלמעלה, או משלשל מלמעלה וכורך מלמטה. ופירש"י שהנימין כרוכין על יתידות הכינור, ואם נפסקה הנימא, אפשר לשלשל ולגלגל את ראשה העליון (או התחתון) מן היתיד העליון (או התחתון) והיא נארכת, וכורך את ראשה התחתון (או העליון) מסביב היתיד התחתון (או העליון), ואין צורך בקשירת הנימא באמצע. ואשר לתיקון הנימא ביתיד, הרי הכריכה, או העניבה, ביתיד אינה מקלקלת את הנעימה.