תוספתא כפשוטה על עירובין ח:ב

15-7. שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים בין זו לזו ארבעה טפחים מערבין שנים ואין מערבין אחד. וכ"ה בד, בכי"ע ובכי"ל. ובקג"נ: מערבין אחד ואין מערבין שנים. והסיפא חסרה שם, וברור שיש שם השמטה ע"י הדומות, וצ"ל שם כמו שהוא בד ובכי"ל. ובמשנתנו פ"ז מ"ג-מ"ד: חריץ שבין שתי חצרות עמוק עשרה ורחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד וכו', נתן עליו נסר שהוא רחב ארבעה טפחים, וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו, מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד, פחות מכאן מערבין שנים ואין מערבין אחד. ופירש"י (ע"ח ב'): שתי גזוזטראות וכו' של שני דיורין, ונתן נסר רחב ד' כמין גשר מזו לזו הוי נמי פתח. ובתוספות שם ד"ה וכן: ומפרש ר"ת דלא איירי בנותן נסר מזו לזו, ודין חריץ נותן לגזוזטראות, דאם יש מזו לזו ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד, כמו חריץ, אבל בפחות מד' רגיל לפסוע מזו לזו וכו', מש"ה כי ליכא ד' מזו לזו מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד וכו'. והנה בתוספתא כאן מפורש שבפחות מד' אפילו רצו אין מערבין אלא אחד, כדין חריץ ממש, וכן מוכח בירושלמי שם בסוגיין, כפי שהוכיח באליהו רבה או"ח סי' שע"ג ס"ק ג'. ועיין בס' עצי אלמוגים שם, קכ"ד ע"ב, ופירושו דחוק. ועיין גם בנוסח הרי"ף במשנה. ובמ"מ פ"ג מה' עירובין הי"ד: וכתב הרשב"א ז"ל מכח התוספתא שאם אין ביניהם מרחק ד' אינו צריך נסר מזו לזו, אלא אף בלא נסר מערבין א' ואין מערבין ב', כל שהן זו כנגד זו. ועיין בעבודת הקודש להרשב"א שער ד' סי' א', כ' ע"ב. ברם בחידושי הרשב"א ע"ח ב' מביא גם בשם ר"ת: פחות מיכן מערבין אחד ואין מערבין שנים , שאף הן מפסעין מזו לזו, כל זמן שאין רחוקות מזו לזו ארבעה וכו'. ועיין גם במאירי שם. וכן מביא מפורש בשם ר"ת בריטב"א שם, אלא שהוא מוסיף מעצמו: ויותר נראה לפי שיטת ר"ת ז"ל וכו', בשאין ביניהם ד' טפחים ואין שם נסר, כדין חריץ שיש בו ד' טפחים ונתן עליו נסר ד', שבשתיהם אם רצו מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד, ואין אומר בזה דכיון שאין בין זה לזה ד' טפחים שמערבין אחד ולא שנים, כדין חריץ, דשאני הכא שהן גזוזטראות חלוקות, ובעיתא תשמישתייהו קצת וכו'. ולפ"ז הריטב"א הוא שפירש כן בשיטת ר"ת כדי ליישב את סיגנון המשנה, אבל ר"ת בעצמו לא חילק בין גזוזטרא וחריץ, ובשתיהן אם אין בהן רוחב ד' מערבין אחד ולא שנים. והריטב"א בעצמו מביא ראיה לשיטת ר"ת שהביאה מקודם מכאן, וכ"ה שם: "ובאמת כי כן הדין שנוי בתוספתא כדברי ר"ת ז"ל ברוב הנוסחאות , דתניא התם בפרק בתרא דמכילתין שתי גזוזטראות זו כנגד זו ואין בין זו לזו ד' טפחים מערבין שנים ואין מערבין אחד, יתר מכן מערבין א' ואין מערבין שנים ע"כ, 3 ברור שצ"ל להפך, ברישא: מערבין אחד ואין מערבין שנים, ובסיפא: מערבין שנים ואין מערבין אחד. הרי שדין גזוזטראות זו כנגד זו שאין ביניהן נסר כדין חריץ ממש שאין עליו נסר". ומכאן שדברי התוספות שלנו הנ"ל אינן מדברי ר"ת עצמו, אלא פירוש בשיטת ר"ת, ור"ת לא אמר אלא שנותן לגזוזטראות דין חריץ, כמו שמובא בקיצור באגודה פ"ז סי' פ', קנ"ו ע"ד, וכפי שמוכח מדברי הרשב"א והריטב"א הנ"ל. ועיין בישועות יעקב או"ח סי' שע"ג אות א'.

27. פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים. כ"ה בד ובכי"ל, וכן תיקן הסופר בגליון כי"ע. ובכי"ו וכן בקג"נ יש כאן השמטה, עיין מ"ש לעיל. ובגוף כי"ע: פחות מיכן מערבין שנים ואין מערבין אחד. ומתוך דברי הריטב"א שהעתקנו לעיל מוכח שהיו לפניו נוסחאות שונות בבבא שלנו כאן. ושמא נשאר בכי"ע שריד של גירסא אחרת, והיינו: [קבע בהן נסר רחב ארבעה טפחים מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד]. פחות מיכן מערבין שנים וכו', כלומר, פחות מיכן בנסר. ועיין בירושלמי פ"ז ה"ד, כ"ד ע"ג.