תוספתא כפשוטה על גיטין א:ה
תוספתא כפשוטה על גיטין · Tosefta Kifshutah on Gittin 1:5
Open in the reader →133-34. אמ' ר' לעזר אמרנו לו לר' מאיר וכו'. וכ"ה בד ובבבלי י"ב ב' בכי"מ. אבל בכי"ע לנכון: אמרתי לו למאיר , וכן בבבלי בהוצ' שלנו (כנראה ע"פ רש"י שהגיה כן): אמרנו לו למאיר. והברייתא דבוקה למשנתנו פ"א מ"ו: האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי, אם רצה לחזור בשניהן יחזור, דברי ר' מאיר וכו'.
234. מפני מה זכין לעבד שלא בפניו. וכ"ה בד. ובכי"ע: היאך נמצא זכות לעבד זה שלא בפניו. ובבבלי הנ"ל: והלא זכות הוא לעבד שיוצא מתחת יד רבו לחרות וכו'. ועיין במפרשים שנדחקו מאד בלשון התוספתא. ונראה שר' אלעזר סבר בשיטת ר' מאיר שאין זכין לעבד בכלל שלא בפניו, ולפיכך שאל מפני מה זכין לו בכסף כשיוצא לחרות, כשיטת ר' מאיר עצמו במשנת קדושין פ"א מ"ג עיי"ש, ועיין בבבלי שם כ"ג א' ובתוספות, ד"ה רשב"א, ומ"ש להלן קידושין פ"א ה"ו. ולפי גירסת כי"ע פירושו: היאך בכלל נוכל לשחררו שלא בפניו, אם לא ע"י אחרים, וכשיטת בנו (ר' שמעון) משום ר' מאיר, עיין מ"ש בתוספתא קידושין הנ"ל. ולא חש ר' מאיר להשיבו על כך, עיין בבלי קידושין שם, אלא השיבו על עיקר הדבר שאין כאן זכות אלא חובה. ושמא פירושו, מפני מה זכין לעבד שלא בפניו במתנה (על מנת שאין לרבו רשות בו), והרי אף אתה אינך מצריך בפניו דווקא. וע"ז ענה לו ר"מ שבשחרור אין כאן זכות.
336-38. אמ' לנו והלא עבד כהן שברח, ואשתו של כהן שמרדה, הרי אילו אוכלין בתרומה. וכ"ה בבבלי כאן י"ב ב' הנ"ל. וכן מפורש לעיל תרומות פ"י ה"ח, עמ' 161, ויבמות פ"ט ה"ב, עמ' 28, ולהלן פ"ב הי"ב, עיין מ"ש לעיל ח"א, עמ' 469, וה"ו, עמ' 82. ועיין בתוספות י"ג רע"א, וברשב"א י"ב סע"ב.
438. אבל אשה אינו כן וכו'. עיין הפירוש בבבלי שם וברש"י במקומו ובתוספות הנ"ל. ובירושלמי פ"א ה"ו, מ"ג ע"ד: לית לך אלא כהדא, אילו המוכר את עבדו שלא מדעתו שמא אינו מכור, והמגרש את אשתו שלא מדעתה 70 כלומר, שלא בידיעתה, או בעל כרחה ע"י אחר, עיין תוס' י"א ב', ד"ה בגיטי. שמא מגורשת היא, כלומר, בעבד יכול למוכרו שלא בפניו, ובעל כרחו, לישראל, ופוסלו מן התרומה, אבל באשה שלא בפניה אינו יכול לגרשה בעל כרחה, והיא אוכלת בתרומה שנותנין לה (עיין לעיל סוף תרומות ומ"ש בח"א, סוף עמ' 180), או שקונה בזול.
5אלא חבין לה מזונות וכו'. כלומר, כשלא מרדה. ולעניין מורדת אם חייב במזונותיה (וכל זמן שלא הפסידה כל כתובתה), עיין בשו"ת הריטב"א סי' ק"נ, עמ' קע"ח ואילך, ועיי"ש עמ' קע"ט, הערה 14, ובדב"ר הוצ' ליברמן, עמ' 79, ובהוצ' שניה, עמ' 139. ועיין ירושלמי כתובות פ"ה סה"י, ל' ע"ב, והעיר עליו רבינו בעצמו שם, עמ' קע"ח. ועיין בשו"ת הרשב"א ח"ד סי' ע"ב ובעיטור, מרד, הוצ' רמא"י, ס"ח ע"ג, ובהערה ל"ה שם.