תוספתא כפשוטה על גיטין ד:ג

115-16. אי זו היא קטנה שיודעת לשמור את גיט', כל שנותנין לה גיטה, או דבר אחר, ומחזרתו לאחר שעה. וכ"ה הגירסא (" או דבר אחר") גם בד, בכי"ע ובליקוטין הנ"ל. וכן מעתיק הראבי"ה בסי' תתקכ"א בכי"א, אלא שיש שם השמטה אח"כ (עיין מ"ש בתס"ר ח"ב, עמ' 74), ואין להגיה בתוספתא. ופירושה שאם נתנו לה דבר אחר לפני הגירושין, וכשדרשו ממנה החזירה אותו, מתגרשת, ואינה צריכה שוב בדיקה בהחזרת הגט. ובברייתא שבבבלי ס"ד ב' הנ"ל: כל שמשמרת גיטה ודבר אחר. מאי קאמר? א"ר יוחנן ה"ק כל שמשמרת דבר אחר מחמת גיטה וכו', כל שמבחנת בין גיטה לדבר אחר. ובירושלמי פ"ו סה"ב: אי זו היא קטנה שהיא צריכה להתגרש. 18 כלומר, שהיא יכולה להתגרש, עיין מ"ש לעיל ח"ד, עמ' 822, סד"ה ובבבלי, ועוד בכ"מ. אמ' ר' יוחנן כל שנותנין לה גיטה ודבר אחר עמו והיא מוציאה אותו לאחר זמן, כלומר כשדורשין ממנה את גיטה היא מוציאה את הגט ולא את הדבר האחר, 19 במאירי ס"ד רע"ב, עמ' 287 (הוצ' שנייה, עמ' 303): שמבחנת בין גיטה לדבר אחר, כלומר, שאם גיטה בידה ומסרו לה שטר אחר בפקדון ומקבלים אותו ממנה היא נזהרת ומבחנת שלא ליתן הגט במקום השטר וכו'. אבל ברש"י בסוגיין ס"ד ב': כל שמשמרת דבר אחר מחמת גיטה, שאם אבד גיטה משמרת דבר אחר שאינו דומה לו וכו' הא שוטה בעלמא היא וכו', דמדלא קתני שמשמרת שטר אחר , מכלל דלאו שטר הוא אלא מידי דלא דמי, וברור מדברי רש"י שלפי התירוץ "כל שמבחנת בין גיטה לדבר אחר" הכוונה לדבר שאינו דומה לו (כדיוקו לעיל, שהרי לא אמרו: כל שמבחנת בין גיטה לשטר אחר ), אבל אם אינה מבחנת בין גטה לשטר אחר, עדיין יכולה להתגרש. וכן מפורש בנ"י כאן, עמ' קס"ו: כל שמבחנת בין גיטה לדבר אחר שאינו שטר . ואפשר שלרבא (להלן בבבלי שם) צריכה להבחין בין גט לשטר. אעפ"י שנתנו לה את שניהם בזמן אחד, והיא כמסקנת הבבלי: שמבחנת בין גיטה לדבר אחר, כפירוש בעל פ"מ. ועיין מ"ש בתס"ר ח"ב, עמ' 74, בפירוש הראבי"ה. ועיין ירושלמי יבמות פי"ג רה"ב, י"ג ע"ג, 20 מלשון הירושלמי שם "מן מה דמר ר' יוחנן" משמע שעיקר דבריו נאמרו בגיטין לעניין גירושין, והירושלמי הוא שדימה מיאון לגירושין, והפירוש הוא, איפוא, כעין שפירש בק"ע. ועיין בחי' הרשב"א כאן ס"ה א'. ובשי"ק שם, ד"ה איזו. ועיין בשו"ע אה"ע סי' קמ"א סע' ו' ובנו"כ שם.