תוספתא כפשוטה על גיטין ז:ד

114-15. ר' עקיבא אומ' היה זה שנאסרה עליו כהן, ומת המגרש, לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו וכו'. ירושלמי הנ"ל, ובספרי ליתא. ובבבלי פ"ג א' הוא חלק מ"דבר אחר" שלהלן בסמוך, ותשובת ר"ע הראשונה היא מה שהובא להלן שורה 19–20, בשם "דבר אחר".

216-18. דבר אחר, את מי החמירה תורה, כלל גרושה, או כלל אלמנה, חמורה גרושה מאלמנה, מה אלמנה קלה נאסרה מן המותר לה, גרושה חמורה אינו דין שתיאסר מן המותר לה וכו'. וכ"ה ("דבר אחר") בבבלי הנ"ל, אלא ששם הוא חלק מן "היה זה שנאסרה עליו כהן". ואף בירושלמי הוא חלק מהנ"ל אלא ששם חסרה התשובה הראשונה של ר"ע בבבלי, והיא (כלומר, התשובה הראשונה) הובאה להלן שם כ"דבר אחר". וכנראה שה"דבר אחר" כאן לקוח מן הספרי הנ"ל שאין שם תשובה אחרת בשם ר"ע. ואשר לפירוש הדברים הרי הגירסא שלפנינו נוחה, והכוונה שאם אלמנה הקלה נאסרה מן המותר לה, שהרי ברור שלמעשה אותו הכהן שהיתה עליו באיסור אשת איש עד שמת הבעל, והותרה לו כאלמנה גרידא, אסור בה מחמת הגירושין שבה ביחס לכהנים אחרים, 2 ועיין בבלי פ"ב ב', פ"ד ב'. ואפילו מי שחולק על הדרשה ההיא, הרי בוודאי יודה שגרושה לכל הכהנים אסורה גם לזה שהיא אלמנה אצלו, שהרי התורה אמרה סתם: ואשה גרושה מאישה לא יקחו. מכל שכן גרושה החמורה שיש בה צד אשת איש (ביחס לפלוני שאינו מגורשת לו) אינו דין שתיאסר מן המותרים (כלומר, מכל בן אדם שהתיר להם הבעל בגיטו). ובספרי הגירסא מעין הגירסא שלנו כאן. ובכי"ע: חמורה גרושה מאלמנה, מה גרושה חמורה לא נאסרה מן האסור לה, אלמנה קלה, אינו דין שתיאסר מן המותר לה. והכוונה לפי גירסא זו: מה גרושה חמורה לא נאסרה מן האסור לה (כלומר, מאיסור אשת איש, והיא מותרת לשאר בני אדם, לשיטת ר' אליעזר) אלמנה קלה אינו דין שלא תיאסר (כצ"ל) מן המותר לה, כלומר אינו דין שתהא מותרת לכהן זה שנאסרת עליו מתחילה, ודבר זה הרי לא יתכן, שהרי סוף כל סוף גרושה היא, וכמו שכתבנו לעיל, ובבבלי פ"ג א' גירסא אחרת, אבל התוכן הוא כמו שהוא בתוספתא כאן.