תוספתא כפשוטה על כתובות ג:א
תוספתא כפשוטה על כתובות · Tosefta Kifshutah on Ketubot 3:1
Open in the reader →11. שתי חזקות לכהונה בארץ ישראל, נשיאות כפים, וחילוק גרנות וכו'. לעיל פיאה פ"ד ה"ו, סוף עמ' 56, ירושלמי כאן פ"ב ה"ז, כ"ו ע"ד, בבלי כ"ה א'. ועיין מש"ש בח"א, עמ' 181.
22. ובסוריא עד מקום ששלוחי ראש חדש מגיעין וכו'. בירושלמי מפורש: עד נמרין. ועיין מ"ש בח"א הנ"ל. וביוצר לשבת ראשונה של חנוכה (אודך כי אנפת): מעכו לנמרים רדף המחנה. ומקורו בשאילתא לחנוכה סי' כ"ז, הוצ' רש"ק מירסקי, עמ' קפ"ח: "ויצאו יהודה וחביריו ורדפו אחריהם מעכו ועד נמרים", כלומר מגבול א"י לסוריא עד מקום ששלוחי החודש מגיעין.
32-3. נשיאות כפים, אבל לא חילוק גרנות. משום שהתרומה בסוריא מדרבנן, ואין מדקדקין בה כ"כ, אבל נשיאות כפים היא ראייה, משום שבכל מקום ששלוחי החודש מגיעין היה שם ב"ד ודקדקו שזר לא ישא את כפיו. ועיין בבלי כ"ה א' הנ"ל. ועיין בצפנת פענח פ"כ מה' איסורי ביאה ה"ג.
43. בבל כסוריא. מפני שהיו שם בתי דינין קבועין.
5ר' שמעון בן לעזר או' אף באלכסנדריא וכו'. וכ"ה ("בן לעזר", "בן אלעזר") בכל הנוסחאות כאן ולעיל פיאה פ"ד הנ"ל ובירושלמי. אבל בבבלי הנ"ל נתחלפו הגירסאות וגרסו כאן: בן גמליאל ולהלן, שו' 4: בן אלעזר.
63-4. באלכסנדריא בראשונה, מפני שהיה בית דין שם. אפשר שהכוונה עד זמנו של טריינוס הרשע, עיין מ"ש בה"א, עמ' 182.
74. רבן שמעון בן גמליאל או' כשם וכו'. וכ"ה בכל הנוסחאות כאן ולעיל פיאה פ"ד ה"ה ובירושלמי כאן, אבל בבבלי כ"ו א' ר' שמעון בן אלעזר וכו', עיין מ"ש לעיל, שו' 3, ד"ה ר' שמעון בן לעזר.
85. כך מעשר ראשון חזקה ללויה. וכ"ה ("ללויה", "ללוים") בד כאן ובד ובכי"ו לעיל פיאה הנ"ל, אבל בכי"ע כאן ושם ובירושלמי ובבבלי הנ"ל: חזקה לכהונה. ופירשו בבבלי שהתנא שלנו סובר כר"א בן עזריה, ובתר דקנסינהו עזרא ללוים אין נותנין להם מעשר, אלא לכהן גרידא. ולעיל ח"א, עמ' 181, הכרענו שהגירסא שלפנינו נכונה, עיין מש"ש.
95-6. והחולק בבית דין אין לו חזקה לכהונה. בירושלמי מסיים: אני אומר תרומה נפלה לו מאבי אמו כהן, כלומר, הרואה שב"ד נתנו לו תרומה כיורש לא ראה כלום, ושמא נפלו לו בירושה מקרובו כהן מצד אמו. ועיין בשטמ"ק כ"ו א', ד"ה והחולק, במה שדייק מן הלשון והחולק ("מדקתני והחולק וכו', ולא קתני החולק"), אבל בפיאה הנ"ל הגירסא בד ובכי"ו: החולק. ובבבלי כ"ו א': אמר רב ששת הכי קאמר החולק תרומה בנכסי אביו עם אחיו וכו', והוא מעמיד לה שידעו שאביו ואחיו כהנים, אלא שעליו היה חשש חללות, עיין בבלי לעיל שם, ובר"מ פ"כ מה' איסורי ביאה הי"ב. ועיין בריטב"א ובהגהות יפה עינים כ"ו א'.