תוספתא כפשוטה על כתובות ז:ד

19-10. הדירה שלא להשאיל נפה וכברה רחים ותנור יוציא ויתן כתובה, מפני שמשיאה שם רע בשכינותיה. כ"ה ("יוציא ויתן כתובה מפני שמשיאה שם רע בשכינותיה") בד. וכע"ז בכי"ע, בירושלמי פ"ז ה"ה, ל"א ע"ב, ובבלי ע"ב א'. ובכי"ו יש כאן חסרון ברור ע"י הדומות. ואף כאן לפי פשוטה הכוונה שהדירה הוא. 25 עיין לעיל, הע' 22. וכבר פירשוה בתוספות ע"ב א', ד"ה המדיר, והריטב"א שהכוונה שאסר את כליו על אחרים, שלא תוכל להשאילם. ועיין מ"ש להלן, שו' 12–13, ד"ה הדירה שלא תלך לבית האבל, בשם הר"י מיגש.

210-12. וכן היא שנדרה שלא להשאיל נפה וכבר' רחיים ותנור תצא שלא בכתובה, מפני שמשיאתו שם רע בשכונתו. כ"ה ("וכן היא שנדרה שלא להשאיל נפה וכבר' רחיים ותנור תצא שלא בכתובה") בד. וכע"ז בכי"ע, בירושלמי ובבבלי הנ"ל. 26 בירושלמי: על שכניו, ובבבלי: בשכיניו. אבל בה"ג ה' כתובות, ד"ו ע"ב ע"א: בשכונתו (כבתוספתא). ובכי"ו יש כאן חסרון ברור ע"י הדומות. ואף כאן פירש הריטב"א הנ"ל שהכלים הם מנכסי נדונייתה, או מנכסי מלוג שלה, ובידה לאסרם על אחרים. ועיין בתוספות הנ"ל ובהגהות אשרי פ"ז ס' ח' בשם מהרי"ח.