תוספתא כפשוטה על קידושין א:י

142-45. אי זו היא מצות עשה שהזמן גרמא, כגון סוכה, לולב, ותפלין. אי זו היא מצות עשה שלא הזמן גרמא, כגון אבידה, ושלוח הקן, מעקה, וציצית. ר' שמעון פוטר את הנשים מן הציצית, מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא. וכע"ז גם בד ובכי"ע, ובראשונים שנביא להלן. וכע"ז גם בירושלמי כאן פ"א ה"ז, ס"א ע"ג, וברכות פ"ג ה"ג, ו' ע"ב (אלא ששם נמנה גם שופר במ"ע שהזמן גרמא). 14 כמו שנשנה בבבלי. ועיין לעיל ר"ה פ"ב ה"ה, עמ' 314, ובמקבילות שצוינו שם. ובבבלי ל"ג סע"ב: ת"ר איזוהי מצות עשה שהזמן גרמא, סוכה, לולב, שופר, וציצית , ותפילין. ואיזה מצות עשה שלא הזמן גרמא, מזוזה, מעקה, אבידה, ושילוח הקן וכו'. ובתוספות ר' יהודה ברכות י"ד א', הוצ' הר"נ זקש, עמ' קע"ט: מיהו יש ספרים דלא גרסי התם ציצית. וכ"ה באו"ז ח"א סי' ל"ט, י"ג ע"ג. וכן כותב בחי' הרמב"ן ל"ג ב' ול"ד א': ואיכא נסחי דלא כתיב בהו ציצית, וכ"ה בר"ן על הרי"ף פ"א סי' תרי"ד. ובריטב"א ל"ג ב': ת"ר איזו היא מצות עשה שהזמן גרמא, כגון סוכה, ולולב, ושופר. ואי זו היא מצות עשה שלא הזמן גרמא וכו', פי' לאו דוקא הני, דהא איכא נמי אחריני, דבמצות שהזמן גרמא איכא תפילין (לא גרס בברייתא בבבלי תפילין, עיין ע"ז להלן בסמוך) וכו', והא דלא קתני ציצית, לא ברישא ולא בסיפא, משום דהוי בפלוגתא דר' שמעון ורבנן וכו', מי' בתוספתא חשיב לה בהדי מצוות שלא הזמן גרמא, דנשים חייבות אליבא דרבנן וכו', ואיכא נוסחי בגמרא דילן דחשביה לה ברישא, ואתיא כר' שמעון, דהלכתא כוותיה וכו'. וכן חסר "ציצית" בבבלי בכי"מ. אבל הגאונים והקדמונים גרסו "ציצית" בבבלי, וכ"ה בס' המפתח לר"ן גאון ברכות כ' ב' (י"ז ע"א מן הספר), בפי' ר"ח מכ"י, באוה"ג לקוטי פר"ח, עמ' 26 (וכן מעיד בשמו באו"ז ח"א סי' ל"ג הנ"ל), וברי"ף פ"א סי' תרי"ד ועוד. ובחי' הרשב"א לקידושין חסרים כמה דפים, אבל בשו"ת שלו ח"א סוף סי' רצ"ח: ובבריתא השנויה בגמרא שם בפרק קמא דקדושין שנו ציצית במצות עשה שהזמן גרמא. 15 ועיי"ש שהעיר שבירושלמי הגירסא הפוכה (כלומר, ששם מונה ציצית בתוך מ"ע שלא הזמן גרמא), ולא הזכיר את התוספתא. והברייתא הסתמית בבבלי היא איפוא כר' שמעון, 16 ונשים פטורות מן הציצית. ובתרגום יונתן דברים כ"ב ה': לא יהיה גוליין דציצית ותפילין, דהינון תקוני גבר, על איתא. ועיין בפי' הראב"ד לתו"כ ויקרא פרשה ב' ה"ב, ד' ע"ב, ומ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 355. ועיין בראשונים הנ"ל שהביאו ראיות מכמה מקומות שלילה לאו זמן ציצית הוא. ועיין באהצו"י ברכות, עמ' 76–77, שציין לראשונים שדנו בדברי הירושלמי. ואשר לתפילין כבר ראינו מדברי הריטב"א לעיל שהיה חסר לפניו "תפילין" בברייתא שבבבלי, וכן ליתא בס' המפתח, הר"ח והרי"ף הנ"ל, אבל היא משנה מפורשת בברכות פ"ג מ"ג. ובתוספות מנהות מ' ב', ד"ה משום, מביאים את התוספתא כאן ואת הירושלמי הנ"ל להורות שלרבנן ציצית היא מצות עשה שלא הזמן גרמא, וכן הביאוה בחי' הרמב"ן והריטב"א הנ"ל. והמחלוקת של ר"ש וחכמים בספרי שלח פיס' קט"ו, עמ' 124, ושם מסיים: זה הכלל אמר ר' שמעון כל מצות עשה שהזמן גרמא נוהגת באנשים ולא בנשים, בכשרים ולא בפסולים (כלומר, עבדים, כפירוש הרד"ף). ועיין בספרי זוטא, הוצ' הרי"ז יאסקאוויטץ, קע"ט ע"א, הערה ג'. ועיין בבלי מנחות מ"ג א', וריש מס' ציצית. והתוספתא נסמכה למשנתנו פ"א מ"ז: וכל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין ונשים פטורות, וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא א' אנשים וא' נשים חייבין, וכל מצות לא תעשה בין שהזמן גרמא, בין שלא הזמן גרמא, א' אנשים וא' נשים חייבים. ועיין לעיל סוטה פ"ב ה"ח ומ"ש לעיל ח"א (ברכות), עמ' 121, ד"ה חייבות. ומה ששנו כאן אבידה, ושלוח הקן, ומעקה, בתוך מ"ע שלא הזמן גרמא, אעפ"י שיש בהם גם לא תעשה, כבר דנו בכך בתוספות כאן ל"ד א', ד"ה מעקה, בחי' הרמב"ן ובמאירי שם, עמ' 188, ועוד.