תוספתא כפשוטה על קידושין א:יב

162-63. ר' לעזר בי ר' שמעון אומ' כל מצוה שנתחייבו בה ישראל וכו'. בבלי ל"ח סע"א. וכל הברייתא בשם "תוספות מסכת קדושין פ"ק" הובאה בכפתור ופרח פ"י (ד"ר נ"א ע"א, הוצ' לונץ עמ' רי"ג).

264-65. ושלא נתחייבו בה אלא משבאו לארץ, אין נוהגת אלא בארץ, חוץ מהשמטת כלים, וגאולת ממכר, ושילוח עבד עברי וכו'. וכ"ה בכפו"פ הנ"ל (אלא ששם: שמיטת כלים). ובד לנכון: מהשמטת מלוה וכו', וכצ"ל לפנינו. ובכפו"פ, כנראה, כתב הסופר "שמיטת כלים" ע"פ הביטוי "שביתת כלים" שהיה רגיל בו. ובכי"ע: חוץ מהשמטת מלוה, ושילוח עבד עברי, וחסר שם "גאולת ממכר". וכן בברייתא שבבבלי הנ"ל: חוץ מן השמטת כספים, ושילוח עבדים וכו'. ברם אין להניח כלל שמי שהוא הכניס לנוסח שלנו "וגאולת ממכר" מדעתו, או בטעות, שהרי נוסח כי"ו מקויים ע"י הדפוסים וכפו"פ הנ"ל, ומי יכניס כאן "וגאולת ממכר" שאין לו שום משמעות, ובכי"ע תוקן ע"פ הבבלי. ושמא הכוונה לגאולת בתי ערי חומה, ונקט לשון הכתוב (ויקרא כ"ה, כ"ט): עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאולתו . וסובר תנא זה שגאולה זו נוהגת גם בחו"ל בשעה שהיובל היה נוהג בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, אבל בשדות הרי אין שדות אחוזה בחו"ל, ופשיטא שהלכה זו אינה שייכת שם כלל. וצ"ע בדבר. ובבבלי שלא נזכר שם "גאולת ממכר" שאלו על השמטת כספים ושילוח עבדים, פשיטא, שהרי חובת הגוף הן, והוזהרו עליהן לפני שבאו לארץ, עיי"ש מה שתירצו.