תוספתא כפשוטה על קידושין ג:י

145-47. בדינר זה של כסף, ונמצא של זהב, אינה מקודשת. כיצד יעשה, יטלו הימנה ויחזור ויתננו לה, ויאמר לה הרי את מקודשת לי. עיין באבני מלואים סי' ל"ח סעיף כ"ד, ס"ק י"ב שבאר לנכון שבמקח טעות 34 שהרי המקדש בוודאי ידע שהדינר של זהב הוא שאם לא כן לא היה חולק ר"ש במשנתנו פ"ב מ"ב, ומדעתו נתן לה את דינר הזהב, אלא שטעה ולא ידע שלא תתקדש בו. מותר למוכר להשתמש במעות, ואינו חייב להחזיר את אותו הדינר בעינו (ובפרט לשיטת הירושלמי), עיין במשנה למלך פ"ה מה' אישות ה"ז (עיי"ש מה שכתב על דברי הרא"ש), וממילא יש כאן מלוה, והמקדש בה אינה מקודשת. ואשר לשאלת הגאון בעל או"ש בפ"ג מה' אישות ה"א למה צריך ליטול ממנה את הסלע, יקדשנה בהנאת מחילת המלוה, עיין מ"ש ע"ז לעיל פ"ב סה"ז, שורה 42–43, ד"ה כיצד יעשה.