תוספתא כפשוטה על קידושין ג:ח
תוספתא כפשוטה על קידושין · Tosefta Kifshutah on Kiddushin 3:8
Open in the reader →141-42. זה הכלל, כל המתנה על מה שכת' בתורה בדבר של ממון, תנאו קיים וכו'. בירושלמי ב"מ הנ"ל בא כלל זה לפני הדוגמאות הנ"ל, ואף לפנינו מסכם הכלל את הדוגמאות שלמעלה, ולפי גירסת כי"ו הרי בשתי הדוגמאות התנאי בטל. ובירושלמי כתובות פ"ט ה"א, ל"ב ע"ד: וכל המתנה על הכתוב בתורה תנאו בטל בתנאי גוף, אבל בתנאי ממון תנאו קיים, וזה (כלומר, אם כתב לה הבעל שאינה יורשה) תנאי ממון הוא. ובמקבילה בב"ב פ"ח ה"ו, ט"ז ע"ב: בתנאי שאינו של ממון, וכא בתנאי ממון נן קיימין. ובירושלמי כתובות פ"ה ה"י, ל' ע"ב: אילין דכתבין אין שנא אין שנאת תניי ממון, ותניין קיים (ועיין במקבילה בב"ב ספ"ח, ט"ז ע"ג). ולהלן שם פ"ט ה"א, ל"ג ע"א: ואילין דכתבין אין מיתת דלא בנין יהא מדלה חזר לבית אביה תנאי ממון הוא, ותנאו קיים. ועיין בקצות החשן סי' ר"ט סעיף ח', אות י"א.
242-45. על מנת שאני עשיר, אין אומ' בעשיר שבעשירים, אלא כל שבני עירו נוהגין כן. על מנת שאני תלמיד חכם, אין אומ' לא כשמעון בן עזיי, ולא כשמעון בן זומא, אלא כל שבני עירו נוהגין כן. וכ"ה בד. ובכי"ע: שבני עירו נוהגין בו כבוד, מפני עשרו . על מנת שאני תלמיד חכם וכו', שבני עירו נוהגין בו כבוד . ובבבלי מ"ט ב': על מנת שאני תלמיד, אין אומרים כשמעון בן עזאי וכשמעון בן זומא, 33 עיין בבלי סנהדרין י"ז ב' וירושלמי הוריות פ"א ה"א, מ"ה ע"ד. אלא כל ששואלין אותו בכל מקום בתלמודו וכו', על מנת שאני עשיר, אין אומרים כר' אלעזר בן חרסום וכר' אלעזר בן עזריה, אלא כל שבני עירו מכבדים אותו מפני עושרו. ולפי הבבלי נתנו מדה קבועה בחכמה, ולא נתנו מדה קבועה בעושר, והכל לפי המקום. ועיין בשו"ת חתם סופר אה"ע ח"א סי' פ"ב, ולדבריו אם הוא מוחזק ת"ח בעירו מקודשת, אעפ"י שבעיר המקודשת היו חושבים אותו לע"ה.