תוספתא כפשוטה על מגילה א:ז

131-32. אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד. משנתנו פ"א מ"ה, ביצה פ"ה מ"ב, והובאה בבבלי שבת ס' ב', קכ"ד א', ודב"ר פ"ד ו'. ועיין מס' סופרים פ"י סה"א. וכל הברייתא שלנו בבבלי שבת קל"ז ב', ביצה כ"ח א', כ"ח ב', ומגילה ז' ב'. ובירושלמי כאן (פ"א ה"ח, ע"א ע"א) וביצה פ"ב ה"ב, ס"ג ע"ב, הקשו: אילין אינין, והא אית לך חורנין? סקילה בשבת אין סקילה ביום טוב, כרת בשבת אין כרת ביום טוב, מכות ביום טוב אין מכות בשבת. 31 עיין מ"ש לעיל ביצה פ"ד, הע' 12. אין תימר בדברים שיש בהם אוכל נפש אתינן מיתני? והא תנינן משחילין פירות דרך ארובה ביום טוב אבל לא בשבת וכו'. והכוונה שאעפ"י ששנינו "אין בין", הכלל הוא לאו דווקא.

232-33. ר' יהודה אומ' אף מכשירי אוכל נפש. ירושלמי שבת פ"ז ה"ב, י' ע"ב, פ"כ ה"א, י"ז ע"ג, ביצה פ"א סה"י, ס' ע"ד (ועיי"ש פ"ג ה"ח, ס"ב ע"ב), שם פ"ה ה"ב, ס"ג ע"ב, מגילה פ"א ה"ח, ע"א ע"א, בבלי הנ"ל.

333. ר' נחוניה בן הקנה אומ' יום הכפורים הרי הוא כשבת לתשלומין. במשנתנו פ"א מ"ה: אין בין שבת ליום הכפורים אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בכרת. ועיין במס' סופרים הנ"ל. ודייקו בירושלמי פ"א ה"ח, ע"א ע"א (ובמקבילות שנביא להלן), ובבבלי ז' ב' שלעניין תשלומין שניהם שוים, ומשנתנו כר' נחוניא בן הקנה. והברייתא שלנו גם להלן כתובות פ"ג סה"ה וב"ק פ"ז הי"ח, ירושלמי תרומות פ"ז ה"א, מ"ד ע"ד, כתובות פ"ג ה"א, כ"ז ע"ג, בבלי פסחים כ"ט א', ל"ב א', כתובות ל' א' ושבועות ל"ג א'.