תוספתא כפשוטה על מגילה א:ח
תוספתא כפשוטה על מגילה · Tosefta Kifshutah on Megillah 1:8
Open in the reader →134. אין בין שלש תעניות שניות לשבע אחרונות וכו'. בבלי תענית י"ג סע"ב. ועיין מ"ש לעיל תענית פ"ב, שו' 32, ד"ה מוציאין, ושו' 33 ד"ה מתפללין.
235-36. אין בין המודר הנאה מחבירו סתם למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין וכו'. פיסקא ממשנתנו פ"א מ"ה ונדרים רפ"ד, אלא שבמשנתנו חסרה המלה "סתם". ומלשון התוספתא מוכח שמדברים כאן בשני מיני הנאות, הנאה סתם והנאת מאכל (ולא שנדר ממאכל ממש). וכן שאלו על משנתנו בירושלמי כאן ה"ט, ע"א סע"א, ונדרים רפ"ד, ל"ח ע"ג, ובבבלי שם ל"ג א', למה אסור בכלים שעושין בהן אוכל נפש, והרי לא נדר אלא ממאכל, ופירש ר"ש בן לקיש שאף במשנתנו הכוונה שנדר מהנאת מאכל (בבבלי: הנאה המביאה לידי מאכל. וכן הפירוש גם בירושלמי), והוסיפו בירושלמי שכן שנו דבית רבי: אין בין הנודר הנייה מחבירו למודר הניית מאכל מחבירו. ובמשנת נדרים שם פירשו שהמודר [הניית] מאכל מחבירו לא ישאילנו נפה וכברה וריחים ותנור, אבל משאיל לו חלוק וטבעת וטלית ונזמים, כלומר מה שאין כן במודר הנאה מחבירו סתם שאסור בכל. ועוד הוסיפו שם: וכל דבר שאין עושין בו אוכל נפש, מקום שמשכירין כיוצא בהן אסור.