תוספתא כפשוטה על מגילה ב:ט
תוספתא כפשוטה על מגילה · Tosefta Kifshutah on Megillah 2:9
Open in the reader →127. מצות מגלה מתחלתה וכו'. במשנתנו פ"ב מ"ג: מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו. ר' מאיר אומר כלה וכו'.
228. ר' יהודה או' מאיש יהודי וכו'. כ"ה בד, כי"ע, כי"ל ומשנתנו הנ"ל. ובכי"ו נשמט בטעות "ר' יהודה".
329. ר' שמעון בן לעזר או' מבלילה ההוא. וכ"ה בד (בן אליעזר). אבל בכי"ע ובכי"ל חסר "בן לעזר", והכוונה איפוא לר' שמעון סתם שהוא ר' שמעון בן יוחאי. וכן בירושלמי פ"ב ה"ג, ע"ג ע"ב: תני ר' שמעון בן יוחי אומר מבלילה ההוא. ממקום שהיתה מפלתו של המן, משם היתה גדולתו של מרדכי. וכן בבבלי י"ט א': תניא רשב"י אומר מבלילה ההוא. א"ר יוחנן וכו', ומ"ד מבלילה ההוא תוקפו של נס. ואף בירושלמי "ממקום שהיתה וכו'" אינו מגוף הברייתא אלא פירוש סתם התלמוד.
429-30. אבל הכל מודים שמצותה לגמור עד סוף. רשב"א, עמ' 86, בשם התוספתא. וכוונתה שלא נחלקו אלא בהתחלה, אבל כולם מודים שגומר עד הסוף.