תוספתא כפשוטה על מגילה ג:יט
תוספתא כפשוטה על מגילה · Tosefta Kifshutah on Megillah 3:19
Open in the reader →163. מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה. משנתנו פ"ד מ"ד. ופירש"י: שהשומע את הקופץ ממקום למקום אין לבו מיושב לשמוע. ובירושלמי פ"ד ה"ה, ע"ה ע"ב (ובמקבילות ביומא פ"ז ה"א, מ"ד ע"ב, וסוטה פ"ז ה"ו, כ"ב ע"א): אין מדלגין בתורה וכו' שאין גולים ספר תורה ברבים. ר' יוסה בעי הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה (כלומר, שדולגין עליה, ואין כאן גלילה). א"ל כדי שישמעו את ישראל התורה על סדר. ובמס' סופרים פי"א ה"ג, הוצ' היגר, עמ' 218: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה. לפי שגוללין נביא ברבים, ואין גוללין ספר תורה ברבים, וכן אמר ר' ירמיה בשם ר' שמעון בן לקיש אין גוללין ספר תורה ברבים. ר' יוסי פתר לה, כגון שהיתה הפרשה קטנה, כדי שישמעו ישראל את התורה על הסדר. ועיין מ"ש בכסא רחמים שם בשם שו"ת תרומת הדשן סי' כ' ומה שתמה עליו, ועיין עכשיו בראבי"ה עצמו ח"ב ס' תקפ"ו, סוף עמ' 311 ואילך.
263-64. ואין מדלגין מנביא לנביא, ובנביא של שנים עשר מדלגין. ירושלמי כאן, יומא וסוטה הנ"ל, ובכולם: ובנביא של שנים עשר מותר. ובכי"ר בסוטה שם: מדלגין. וכל הברייתא בבבלי כ"ד א', יומא ס"ט סע"ב ואילך, סוטה מ"א א'.
364. ובלבד שלא ידליג מסוף הספר לראשו. בבלי הנ"ל. ופירש"י: "למפרע", כלומר, לצד ראשו, עיין תוספות יומא ע' א' ד"ה ובלבד. ובכי"ע: מדלגין מנביא לנביא, ובלבד שלא ידלג וכו'. וט"ס היא והמלה "מדלגין" נכפלה בטעות, והמלים "מנביא לנביא" שייכות להלכה שלפניה: ובנביא של שנים עשר מדלגין מנביא לנביא, ובלבד וכו'. והסופר כפל בטעות את המלה "מדלגין", ושם ריוח בין "מדלגין" ל"מדלגין".