תוספתא כפשוטה על מגילה ג:כ

164-65. נותנין תורה על גבי תורה וכו'. וכ"ה הסדר בכי"ע. אבל להלן בסמוך נכפלה ברייתא זו אחרי "מכרכין תורה וכו'". וכ"ה הסדר בד, בכי"ל ובירושלמי פ"ג ה"א, ע"ג סע"ד. וכן משמע קצת מן הבבלי כ"ז א' שהקשה מקודם מן הסיפא שלפנינו בכי"ו ובכי"ע, ואח"כ מן הרישא כאן. ואמרו בבבלי שם שבהנחה וודאי מותר לעשות כן, שהרי כשהספר נגלל נותן דף על גבי חבירו, ואי אפשר אחרת. אבל לשיטת התוספתא והירושלמי אין כאן כלל שאלה, שהרי הם מתירים שוה בשוה, עיין מ"ש להלן, שו' 66–67 ד"ה מכרכין.

266. אבל לא נביאים על גבי תורה וחומשין. בתוספות ב"ב י"ג ב' ד"ה מדביק הקשו איך מתירין להדביק תורה ונביאים וכתובים כאחד, והרי נותן את הנביאים על גבי תורה, ותירצו ששאני הכא שהם מדובקים יחד ואינו גנאי. ובהגהות הרש"ש שם תמה עליהם מן הגמרא שהעתקנו לעיל, עיי"ש שנדחק. ועיין בס' יחוסי תנאים ואמוראים ערך בייתוס (הוצ' הרי"ל פישמן, עמ' 31) שהקשה קושייא זו, והחזיק את הקושיא בגמרא שלנו כאן, וכדברי הרש"ש הנ"ל, ולא תירץ כלום. אבל כבר יישבה דרך אגב הרמב"ן בשם יש אומרים בב"ב שם י"ד א' לברייתא כל הספרים נגללים מתחילתם לסופם, ופירש שמדברים במדביק ספר תורה עם נביאים וכתובים, ולפיכך נגללים מתחילתם לסופם, כדי שלא יעשה ספר תורה שומר לנביאים. וכן הביא הריטב"א שם בשם רבינו יונה. ועל פיהם תירץ בר"ן כאן סי' אלף פ"ז. ועיין בפי' הר"י מיגש שם, וברמב"ן וברשב"א שם.

366-67. מכרכין תורה במטפחות תורה וחומשין במטפחות חומשין וכו'. וכע"ז בירושלמי הנ"ל. ובבבלי כאן כ"ז א': ת"ש גוללין ס"ת במטפחות חומשין וחומשין במטפחות נביאים וכתובים וכו', קתני מיהת גוללים ס"ת במטפחות חומשין, מטפחות חומשין אין, מטפחות ס"ת לא וכו'. וכאן, וכן בירושלמי, מפורש שכורכין תורה במטפחות תורה, וחומשין במטפחות חומשין, וכבר הראינו לעיל פ"ב, שו' 42, ד"ה מטפחות ספרים, ששיטת התוספתא שמשנין שוה בשוה, בין בתורה בין בנביאים וכתובים, והבבלי חולק עליה, ולית היא דסמכא, כפירוש הראשון שברשב"א שם.

468-69. אחד קורא בתורה ואחד מתרגם לא יהא אחד קורא ושנים מתרגמין ולא שנים קורין ואחד מתרגם וכו'. כל הברייתא בירושלמי פ"ד ה"א, ע"ד ע"ב, כגירסא שלפנינו. ובמשנתנו רפ"ד (רפ"ג): קראוה (כלומר, את המגילה) שנים יצאו. ובבבלי שם כ"א רע"ב: תנא מה שאין כן בתורה. ת"ר בתורה אחד קורא ואחד מתרגם ובלבד שלא יהא אחד קורא ושנים מתרגמין. ובר"ה כ"ז א': בתורה אחד קורא ואחד מתרגם, ובלבד שלא יהו שנים קורין ושנים מתרגמין. וכן היתה הגירסא במגילה כאן בר"ח ובס' העתים, 84 וכן מעתיק בשו"ת זקן אהרן סי' ס', מ"ז ע"ב. עמ' 265, ופירשה הר"ח: שנים קורין או שנים מתרגמין. ובחנם הגיהו בגליון ר"ה בבבלי. ועיין גירסת הרי"ף כת"י בדק"ס כאן, עמ' 114, הערה י', ובס' האשכול הוצ' הר"ש והר"ח אלבק ח"א, עמ' 183.

570. אחד קורא בנביא ואחד מתרגם, אחד קורא ושנים מתרגמין וכו'. כל הברייתא של קריאה ותרגום בנביא נשמטה בכי"ו ע"י הדומות, אבל ישנה בד, בכי"ע, בכי"ל ובירושלמי הנ"ל. ובבבלי כאן מקוצר: ובנביא אחד קורא ושנים מתרגמין, ובלבד שלא יהו שנים קורין ושנים מתרגמין. ובכי"מ, וכן ברא"ש בד"י, חסר "ובלבד שלא וכו'", עיין דק"ס. ובר"ח: ובלבד שלא יהו שנים קורין. ועיין מ"ש לעיל בסמוך בגירסת הר"ח. והיא גירסא נכונה, שהרי בתרגום לא איכפת לנו כמה מתרגמין, ובלבד שלא יהו שנים קורין. ואפילו אם עשרה מתרגמין בנביא לא איכפת לנו, שהרי התרגום אינו מעכב, ואפילו טעה המתרגם בנביא אין מחזירין אותו, עיין מ"ש לעיל, שו' 56–57, ד"ה אין מפטירין, ובהערה 74 שם. ובכי"ע: ולא יהא אחד קורא ושנים מתרגמין, ושיבוש ברור הוא, ונשתרבב מלעיל מדיני קריאת התורה.

671-72. אחד קורא במגלה ואחד מתרגם אחד קורא ושנים מתרגמין שנים קורין וכו'. וכן מעתיק ברשב"א, עמ' 101, וכ"ה בירושלמי הנ"ל. ובבבלי כאן: ובהלל ובמגילה אפילו עשרה קורין ועשרה מתרגמין. וברש"י: ועשרה מתרגמין לא גרסינן, שאין תרגום בכתובים. ובכי"מ וכן בכ"י אקספורד חסר שם בגמרא "ועשרה מתרגמין", וכן אינו גם בר"ה כ"ז א'. אבל ישנו כאן ושם גם בר"ח, והיתה גם לפני רש"י אלא שמחקה (עיין ברשב"א הנ"ל ובהערה 35 שם), והרשב"א הנ"ל הביא את התוספתא כאן, והוסיף: ויש לך לשבש כל הספרים כולי האי?